אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שר האוצר ליברמן בלחץ, בלחץ כבד. אולי הכיסא נשמט, אולי המדינה חוזרת למצב נורמלי שהרוב קובע מה תעשה הממשלה ולא ההפך, והיום הוא שלף את הסיסמה: בואו נכה בחרדים. יש תקציב לתלמידי הישיבות של 1.2 מיליארד שקלים – 800 מיליון מעוגן בתקציב, 400 מיליון קוראים לזה "כספים קואליציוניים". לומדים, מתפרנסים, כמו כל אחד אחר. והוא אומר היום: אני מוריד 400 מיליון שקלים מתקציב הישיבות.
עכשיו זה הביא אותי בדיוק לאותו מקום של איך נהגו ביהודים בכל העולם. כאשר הפריץ היה במצוקה, קרה משהו, קרה איזשהו אירוע פוליטי, משהו ברמת המדינה, הוא חיפש על מי להשליך ואיך לחמוק. ואז אמרו: נכה ביהודים ונציל את המולדת. עכשיו, מה עושה ליברמן, שר האוצר? הוא אומר: נכה בחרדים ונחמוק מתוך הביקורת, נחמוק מיוקר המחיה הנורא שמכה בנו כאן.
אמר ליברמן בזמנו סיסמה מאוד פופולרית: אין נאמנות – אין אזרחות. הוא התכוון: אין נאמנות למדינה – אין אזרחות. הוא כיוון את זה כלפי הציבור הערבי, קיבל 15 מנדטים. מאז עבר בתחום הזה הרבה גלגולים, והיום הוא אומר: אם אין נאמנות לממשלה, אז אין כסף לחרדים. כבר לא רמת המדינה. הוא בעצם נוהג כאן כגדולי האנטישמים בהיסטוריה היהודית כאשר הכו ביהודים על לא עוול בכפם רק כדי להסיט את האש.
מה הציבור החרדי אשם ביוקר המחיה? גם בזה הוא ניסה להאשים אותם. מה הציבור החרדי אשם שהוא העלה מיסים בניגוד לאזהרות שלנו, שהוא ייקר מוצרים בניגוד לאזהרות שלנו, שהוא לא פרס רשת ביטחון? עד סוף שנת 2022 יש מספיק כסף; אישרנו 8% צמיחה, כל אחוז הוא 400 מיליארד תוספת – עשרות מיליארדים גם אחרי החלוקה. למה לא לסבסד את הדלק, את החשמל, את המוצרים? במקום זה אתה הולך, מעלה מיסים, מייקר, מדליק את מדורת האינפלציה, יוקר המחיה, וכשאתה צריך לתת תשובות לציבור, כי הרבה אנשים כבר קשה להם, מה אתה עושה? בואו נכה בחרדים, כמו שהפריץ הכה ביהודים.
זה דבר חמור. זה לא קשור להשקפת עולם, אם מישהו בעד החרדים או נגד החרדים או מישהו חושב שצריך לפעול נגד לימוד תורה כאן, בארץ ישראל, במדינת ישראל.
אני חושב ההפך, אבל לבוא בצורה כל כך צינית, ללא שום היקש הגיוני, ללא שום בסיס עובדתי, לבוא ולהכות ביהודים, בחרדים, שנושאים אלפי שנים – –
– – את אותה מורשת יהודית, שנותנת לנו הרבה מהכוח שלנו כאן, זוהי חרפה שחייבים להביא לסיומה.
367 מילים של ישראל כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.