אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הציבור כבר עייף מלשמוע על בעיית הדיור, והוא עייף יותר מזה שאין דיור. הציבור כבר עייף לשמוע על מחירי השכירות, ויותר עייף מזה שאלה שיש להם דירות להשכיר ומחסנים להשכיר לוקחים מחירים מופקעים כל כך שממש כשל כוח הסבל. ואני שואל כל הזמן מדוע – ובעצם נדמה לי שחבר הכנסת מרגי העלה את זה, ואני רוצה להדגיש את זה עוד יותר, את הנושא של הקרקעות. אדוני היושב-ראש, אין עוד מדינה בעולם שבה 93% מהקרקעות שייכים למדינה. אפילו בברית המועצות זה כבר לא כך היום. המדינה הייתה יכולה לקחת את הקרקעות האלה ולתת לכל מי שבונה – לזוגות צעירים, לזכאים – קרקע בלי כסף. עד לפני כמה עשורים, ממש עשור או שניים, שני עשורים, לא היה דבר כזה שהמדינה נותנת לפי מכרז, לפי המרבה במחיר, ולכן היו הרבה סגנונות של בנייה שהמדינה עודדה – לגבי עלייה, לגבי עמותות, לגבי זוגות צעירים. פתאום נהיו חכמים שם וגילו אוצר. נדמה לי ש-12 מיליארד שקלים מתקציב המדינה, או 14 מיליארד, באים מקרקעות שמוכרים לקבלנים.
חבר הכנסת – – –
כששלושה האנשים האלה מדברים זה תמיד מעניין וכולם רוצים לדעת – – –
אנחנו פשוט לא שומעים את עצמנו.
אני טוען טענה פשוטה, למדינה אסור לקחת כסף על קרקעות כאשר מדובר בזוגות צעירים וזכאים. היא צריכה לתת קרקעות לבנייה, בנייה לכל המוריד במחיר. והייתה כוונה טובה ותוכנית כמעט טובה של כחלון לעשות את המחיר למשתכן. הייתה שם בעיה שמכרו יותר אשליות מדירות. זאת אומרת, אנשים שעוד לא הגישו בקשה להיתר בנייה כבר מכרו את הדירות שיהיו אי פעם לזוגות צעירים, והם מסתובבים עם תעודות בלי דירות. אבל אם היו עושים ריאלי: דירות שיש להן היתר בנייה מקבלים, מוכרים במחיר למשתכן – אפשר היה להציל רבבות רבבות זוגות צעירים בכל רחבי הארץ. לדעתי הייתה טעות גדולה וחמורה שביטלו את המחיר למשתכן, רק היו צריכים לתקן את תוכנית מחיר למשתכן כך שזה רק על דירות שכבר הוגשו עליהן בקשות להיתרי בנייה או שיש כבר היתרי בנייה. אני מבקש שוב להוציא את הזוגות הצעירים ממסחר הקרקעות, ושמינהל מקרקעי ישראל יפסיק לספסר בקרקעות ישראל, תודה רבה.
331 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.