קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, היום קיימנו בוועדת החינוך דיון מאוד מאוד חשוב על ההסתה, על הטרור, על הנפת דגלי אש"ף באוניברסיטאות, דבר שהפך להיות מגפה בכל האוניברסיטאות והמוסדות האקדמיים במדינת ישראל, להוציא מוסדות מסוימים, שכנראה שם המשמעת הרבה יותר חזקה. זה פשוט הפך להיות איזשהו נוהל, וזה התחיל משומר חומות.
מה שראינו היום ממש בעיצומה של הוועדה, פשוט ראינו סרטונים בבאר שבע. אגב, כעבור כמה דקות ראש עיריית באר שבע שלח לנשיא האוניברסיטה וטען שזה גולש גם לרחובות העיר באר שבע, אבל הוא זכה לאטימות מוחלטת של נשיא אוניברסיטת בן-גוריון. אני לא מבינה מה קורה להם. אני מנסה להבין איך המוסדות האלה, שהיו תפארת מדינת ישראל, פשוט לא מבינים שיש סטודנטים יהודים שמפחדים להגיע לאוניברסיטה, הם מפחדים להיכנס.
יושבות שם בדואיות, סטודנטיות, שמספרות שמציקים להם, שפוגעים בהם, שבמעונות זה כבר פחד מוות להסתובב. מה עוד צריך, שירצחו אותן? מה עוד צריך? הם מפחדים. הם אומרים לא יכול להיות שבבוקר אותה סטודנטית נעצרה על קריאה לטרור ושהידיות ואחר כך היא יושבת לידם בספסל. היא אומרת: אני מפחדת ממנה, אבל אין שומע.
מה שראינו היום באוניברסיטת בן-גוריון זה פשיטת רגל. אין, האוניברסיטאות במדינת ישראל פשטו את הרגל, לא פחות. מה שראינו היום באוניברסיטה לא קורה בשום מדינה במדינות ערב. זה לא קורה לא בירדן, לא בסוריה; זה קורה במדינה היהודית, בארץ ישראל, בתוך עיר. מי עוד הקים את האוניברסיטה? דוד בן-גוריון. דוד בן-גוריון, ועל שמו האוניברסיטה הזו.
אחד הסטודנטים שלומד שם שאל אותי אם הם מפגינים נגד אפליה מתקנת בקבלה למוסדות האקדמיים. אמרתי לו לא, שהטעות היסודית שלו היא בהנחת המוצא שזו הפגנה. בעיניהם זו חגיגה, חגיגת העצמאות של תקומת מדינת כל אזרחיה. אמר את היום סמי אבו שחאדה: מה פתאום, זו לא מדינה יהודית, זו מדינת כלל אזרחיה.
זו מדינת כלל אזרחיה. ומה פתאום שאתם ביום העצמאות תחגגו? זה לא – – –
אני אומרת לך מה היה היום בוועדה, אני מצטטת. בעיניהם – – –
זאת לא תהיה מדינה כלל אזרחיה, ובפועל מדינה פלסטינית, חס ושלום, בגבולות ארץ ישראל.
ביום שבו המשטרה מכריזה שלא תכבד את פסיקת בית המשפט בעד פולחן יהודי; ביום שבו היא אוכפת את זה ומשמשת זרוע מבצעת של הווקף בהר הבית; ביום שבו שרי ממשלה כופרים בפסיקת בית המשפט משום שהוא לא משרת אותם פוליטית – ביום שבו כל זה קורה מרשים לעצמם אותם ערביי ארץ ישראל להרים ראש, להניף את דגל הטרור הזה באוניברסיטה הזוכה לתקציבי מדינה.
הסטודנט שדיבר איתי אמר לי משפט קשה מאוד שנתן לי אגרוף בבטן. הוא אמר לי – ואני מצטטת: אני מתקשה מאוד להרגיש שאני חי במדינה יהודית, ריבונית, דמוקרטית, בארץ ישראל.
מה שמקומם אותי – שהתגובה של האוניברסיטה הייתה: הרשינו להניף את דגל פלסטין בקמפוס. ועוד הוסיפו: אנו גאים לצעוד בדרכו של בן-גוריון.
439 מילים של קטי קטרין שטרית. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.