קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא יודע מה, אני רואה כאן חברי קואליציה בהיסטריה אחד אחרי השני, עולים ומטיפים לחברי האופוזיציה, לאנשי הליכוד, לכל אחד ואחד. הפגנות נגד חיילים, בעד חיילים – הרי היחידים שעושים פוליטיקה מהחיילים זה אנשי הקואליציה. אבל הנקודה היחידה שאני רוצה לשאול אותה – מעולם לא ראיתי בקשה ותחנונים של קואליציה שמתחננת לאופוזיציה: תעזרו לנו להעביר חוק.
עכשיו, אני שומע את המושגים "אופוזיציה אחראית", "בדברים טובים צריך לתמוך". אבל הדרמה הגדולה ביותר היא שהקואליציה הרי מצליחה להעביר חוקים. אתם ראיתם שעכשיו באי-אמון הם קיבלו רשת ביטחון גם מהרשימה המשותפת, ומה שהם רוצים, הם מעבירים. מה שהם רוצים, מעבירים. אבל חוקים ציוניים הקואליציה הזאת לא יכולה להעביר, והם פונים לאופוזיציה והם מטיפים לנו.
אז אני אומר לכם שדווקא בשם הלוחמים שמבקשים את הביטחון שלהם לפני הלימודים, הם מבקשים שנתנגד לכל חוק, בשביל לחדד לכולם את המסר. לקואליציה הזו אין רוב, אין רוב ציוני להעביר חוקים, ואם ככה, אין להם זכות קיום. והינה, אני אומר לך גם בשם כל האנשים שנמצאים וגם בחורי ישיבות: אפילו אם תעבירו חוק שנותן מיליון שקל לכל בחור ישיבה, אנחנו נתנגד לכל חוק, כי אתם לא לגיטימיים. אין לכם כאן רוב בכנסת. אתם לא עושים לנו טובה. אתם צריכים ללכת הביתה, ואל תטיפו לנו מוסר. תודה רבה.
205 מילים של אוריאל בוסו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.