דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־24 · ישיבה 132 · 23 במאי 2022

הצעת ועדת הכספים בדבר צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 13), התשפ"ב–2022

חיים ביטון · ש"ס

אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, רציתי בנאומי זה לשאול שאלה בסיסית. המילה "ממשלה", מלשון ממשל, מלשון שליטה, ולידה להניח את המצב הממשלתי שאנחנו נמצאים בו, מצב שבו כל חבר כנסת שרוצה להחליט לנהל את המדינה או להעביר תקציבים ימינה או שמאלה יכול לעשות זאת בכל רגע נתון בציוץ בטוויטר או באיזושהי הודעה לעיתונאי – וכאן ישאל השואל: ממשלת ישראל במצבנו, הנלחצת בכל צעד ושעל, איך היא יכולה בצורה כל כך פשוטה, שאנחנו לא הכרנו אותה, להעביר כל מה שהיא רוצה כדי לפתור את הבעיה?

אמר הרב אייכלר, קודמי: איפה היועצים המשפטיים? בתפקידי הקודם ברשת החינוך התורנית עמדנו יום ולילה, בתורות, אצל כל רמי הדרג באגפי המשפטים, במשרד המשפטים, וכל יועץ משפטי זוטר ששייך לאיזשהו סעיף – ישבנו, התחננו וביקשנו, וכמובן יועץ משפטי זה אבי-אבות הקדושה, ומה שהוא אומר זה מה שקורה, ובזה זה מסתיים. אבל ראה זה פלא, כולם נעלמו ואינם, לא מגיעים לוועדת הכספים, אפילו היועצים המשפטיים. בוודאי שהם לא נמצאים בשום דיון על חלוקת כספים. פתאום הכול נמצא תחת איזשהו נייר שאי פעם נכתב וכל הפרשנויות הן חיוביות. איך קורה דבר כזה? מה זה האיפה ואיפה הזאת? איזה שני סוגי מדינות אלה? מה, זה משנה מי אתה, ופתאום רוממות הגזע נגמרה כשזה קשור לציבורים ספציפיים?

ואתם יודעים מה, רבותיי? זה לאו דווקא קשור לחרדים; זה לאו דווקא קשור לערבים. סליחה שאני אומר, התקציבים שמגיעים עכשיו – זה תלוי מי אתה. אם יקום עכשיו חבר כנסת אחר ששייך לאיזו אוכלוסייה מסוימת ויגיד שהוא מפיל את הממשלה, הוא יקבל הכול. מה הקדושה הגדולה ביותר? הקדושה הגדולה היום במדינת ישראל זה קיום הממשלה הספציפית הזאת, כי היא מצילה אותנו ממשהו כל כך גדול שאנחנו אפילו לא יודעים מהו. ממה הפחד הכל-כך גדול, מביבי נתניהו שיחזור לשלטון בקרוב? כן, זה הולך לקרות, מה לעשות. הסיטואציות מתחבאות ומשתלבות ומגיעות למצב שמה שאתם לא רוצים, קורה, אז זה קורס לכם בפנים. בקשה אחת: אל תחלקו בינתיים את כל המדינה. אתם פשוט מחלקים הכול. זה הולך לקרות, זה יקרה היום, מחר, מוחרתיים, לא תשלימו שנה לממשלה הזאת, בעזרת השם, אבל בינתיים אל תחלקו את כל הנכסים שלנו לכל חפץ. תודה רבה.

338 מילים של חיים ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.