קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מאחר שאין לנו זכות דיבור בדיון על החוק המכונה ממדים ללימודים, לא עלינו, אז אני אנצל את הזמן הקצר שיש לי לומר כמה דברים נגד החוק הזה.
דבר ראשון, השתתת תגמולם של חיילים משוחררים או גם בוגרי שירות אזרחי צריכה להיות על מענקי שחרור, לא על תשלום שכר או על העדפות מתקנות, מה שנקרא. זאת הדרך היחידה למנוע למעשה מסחור של השירות הצבאי, בלי להתייחס לעצם אופיו של השירות הצבאי ועוד דברים אחרים שבהזדמנות אחרת אני עוד אשמיע את קולי לגבי זה. אבל הדרך היחידה הצודקת לפצות צעירים על אובדן שנות השתכרות בגלל שירות צבאי או אזרחי, היא לא על ידי הנהגה של כל מיני העדפות מפלות, היא על ידי כך שייתנו, כפי שאני אמרתי, מענקי שחרור. התיקון לחוק, תיקון 24 לחוק, מה שנקרא, עוד פעם, ממדים ללימודים, הוא מקבע גם חוסר שוויון, לא ההפך. הוא מקבע חוסר שוויון. זה חוק פופוליסטי.
ולמה הוא מקבע חוסר שוויון, לפחות בשני אופנים או בשתי צורות? דבר ראשון, החוק הזה מעניק עדיפות ברורה למי שבחר בלימודים אקדמיים. יש כאן העדפה מוטית דווקא כלפי השכבה המשכילה יותר של אלה שמשתחררים. אלה שיבחרו לא ללמוד, בדרך כלל כתוצאה ממצוקה כלכלית במשפחה, ושהם ילכו לעזור בפרנסה של המשפחה, יופלו לרעה. גם מי שיבחר בדרך מקצועית שלא מחייבת לימודים אקדמיים או פיתוח עסק, למשל, שזה גם אחד מהדברים שמאפיינים במיוחד תושבי פריפריה, גם הם לא יזכו לזה. זה יגדיל את הפערים.
דבר נוסף, התיקון הזה פוגע ביכולת לתקן את ההסללה העדתית-מעמדית. חשוב לי שיקשיבו לי פה אותם אלה שמדברים לא פעם ולא פעמיים, כמס שפתיים, בדרך כלל, כנגד האפליה העדתית. זה רק יחזק את ההסללה העדתית-מעמדית למקצועות הטכנולוגיה הצבאיים, שהרי יותר ויותר עיסוקים בתעשיית ההייטק לא דורשים השכלה אקדמית אלא מקצועית, וזאת לא תונגש למי שהחוק מבקש כביכול להיטיב איתו. החוק גם לוקה באפליה מגדרית, כי הוא מעניק עדיפות ברורה לקטגוריות גבריות, מה שנקרא – –
אגב, אחד מהדברים שמעניינים – חבריי חברי הכנסת סעדי ואבו שחאדה, אני מפנה אליכם פה שאלה שמעניינת אותי, באמת שאלת תם.
אז רק אם תרשה לי את השאלה הזאת.
את התשובה, אני אלך אליהם לקבל אותה.
החוק, עד כמה שאני יודע, פעם ראשונה שמכיר בדרוזים ובצ'רקסים כחלק מהאוכלוסייה הערבית, כי החוק אומר, אני מצטט – החוק אומר: "בן האוכלוסייה הערבית, לרבות הצ'רקסית או הדרוזית". אז אולי על הנקודה הזאת אפשר לברך.
394 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.