קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עמדה פה היום נשיאת הפרלמנט האירופי. בין השאר היא דיברה על האנטישמיות שעדיין קיימת באירופה ועל זה שסמלים יהודיים בבתי כנסת הם עדיין יעד להתקפות. אני רוצה לשאול שאלה, ואולי מישהו יתרגם אותה ויעביר אותה לנשיאה של הפרלמנט האירופי: באיזה מקום באירופה, 80-70 שנה אחרי המלחמה, ייתכן ששוטרים ייקחו, ינעלו אוטובוסים, רכבת של אוטובוסים, של אנשים, נשים וטף, על לא עוול בכפם, שקנו כרטיסים ונסעו למירון, יכניסו אותם לשטחים ריקים למשך שעות בלילה, בחול, לא לתת להם לרדת, לא לשירותים – אנשים זקנים, אנשים עם ילדים – ואחר כך להעביר אותם עוד אינסטנציה ועוד תחנת ויסות בשעה שבמירון ההר היה ריק – אנחנו עוד נדבר על זה הרבה, אבל עצם האקט של לקחת אזרחים חפים מפשע, לא זינזנה של אסירים, אלפים באוטובוסים – זאת לא אנטישמיות? יש סיבה אחרת? אוכלוסייה אחרת שמישהו היה מעז לעשות את זה באירופה או פה בארץ? זאת השאלה שאנחנו נעביר אליה, ואני רוצה שהדבר הזה לא יימחק מהזיכרון עד שיובאו לדין כל אלה שעשו את זה.
עכשיו לנושא הסחטנות, אדוני היושב-ראש. כשיש פרי עץ הדר מלא מיץ על השולחן והמשרת סוחט את הפרי להרוות את גרונו של העשיר הסועד במסעדה וזורק את הקליפה לעניים שיסחטו את טיפות המיץ האחרונות להרטיב את הגרון – מי הוא הסחטן? זה שיש לו את כל המיץ – 400 מיליארד שקלים – או זה שסוחט את הטיפות האחרונות בשביל ילדים קטנים, בשביל מערכת רווחה וחינוך ודיור? אני מאוד שמח שהאוכלוסייה הערבית השכילה לנצל את המעמד הפוליטי שלה ולקבל את הזכויות המינימליות שמגיעות לה. אבל אותה ממשלה, אותם שרים שהיו המסיתים הגדולים ביותר נגד כל טיפה שהיהדות החרדית סחטה מהקליפה של התקציב בשביל ילדים קטנים, בשביל חינוך או בשביל רווחה, ואז הם אמרו: זה שוחד פוליטי, זו סחטנות, ולא היה עיתונאי אחד –אמר לי פעם עיתונאי שהוא כבר לא בעולם הזה: אתם? לא מגיע לכם כלום. אמרתי: מים? לא מגיע לך מים. אמרתו לו: אנחנו משלמים על המים. חשמל לא מגיע לכם. אנחנו משלמים על החשמל. אוויר לא מגיע לכם.
במשך שנים רבות הרגילו את הציבור בישראל שכל מה שחרדים מבקשים למחייתם, כולל עצם הזכות למשפחות ברוכות ילדים, ללדת ילדים, זו סחטנות. יש אין-ספור דוגמאות, אדוני היושב-ראש, אני יכול לדבר על זה שעה.
זמני תם, אני רק אסכם. היות שזמני תם, אני רק אסכם. אותם אנשים לא מתביישים שבשעה שמחלקים מיליונים ומיליארדים לאוכלוסייה הערבית, שמגיע לה כחוק, אז זו לא סחטנות. כשהחרדים יחזרו לשלטון ויקבלו פרוטה אחת – כל היועצים המשפטיים, האנטישמיים האלה, שמנעו כל תקציב לחרדים, הם אלה שנותנים יד ושותקים כאשר מחלקים פה כסף על בסיס פוליטי ולא על בסיס ענייני ותקציבי. תודה.
419 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.