אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין (הוראת שעה מס' 13), התשפ"ב–2022, קובע הוראות לעניין מיסוי רכבי יוקרה. בהתאם לנוסחה שנקבעה בצו, שיעור מס הקנייה על כלי רכב שמחירו לצרכן עולה על 300,000 שקלים יעלה כך שלשיעור המס החל על כלי הרכב, שהמס הבסיסי הוא 83%, יתווסף שיעור מס נוסף, והוא מכפלה של 20% בהפרש שבין מחיר הרכב לצרכן ל-300,000 שקלים, כשהוא מחולק במחיר הרכב לצרכן. כלומר, ככל שמחיר הרכב עולה על 300,000 שקלים, כך שיעור המס לגביו עולה באופן הדרגתי.
מדובר בהוראה שחלה מאז שנת 2013 כהוראת שעה ומוארכת מעת לעת. במקור ההוראה הזו לא חלה גם על רכבים היברידיים, פלאג-אין וחשמליים, כיוון שהטענה שנטענה הייתה שמחירם היקר נגזר מהטכנולוגיה שהוטמעה בהם.
בשנת 2018 רשות המיסים ביקשה להפוך את הוראת השעה להוראת קבע ולהחיל את מס היוקרה גם על רכבים מהסוג האמור בטענה שמחירם הגבוה כבר אינו נובע מהטכנולוגיה שהוטמעה בהם אלא מיוקרתם. הוועדה החליטה שלא לאשר את הצו כהוראת קבע אלא רק כהוראת שעה, ולהמשיך לבחון את המצב מעת לעת בהתאם להתפתחויות שיחולו בתחום.
הוראת השעה האחרונה בנושא הייתה אמורה לפקוע ב-31 בדצמבר 2021. רשות המיסים פרסמה צו חדש ב-30 בדצמבר 2021, שבו היא ביקשה בפעם נוספת לקבוע את ההסדר כהוראת קבע ולא כהוראת שעה. בדיון שהתקיים בנושא בוועדת הכספים סברו חברי הכנסת בוועדה כי נכון יהיה להמשיך את המתווה של הוראת השעה גם בהתחשב בכך שלאחרונה אושרו בוועדה תקנות מס הכנסה על שווי השימוש לעניין רכב חשמלי, פלאג-אין והיברידי כהוראת שעה עד תום שנת 2025.
בהתאם להחלטת הוועדה, רשות המיסים פרסמה צו חדש, שאותו אישרה הוועדה, והחלטתה הונחה על שולחן המליאה. כיוון שהוגשה דרישה מצד חברי הכנסת לבטל את ההחלטה של הוועדה, החלטת הוועדה מובאת כעת לאישורכם, ואני כמובן מבקש לאשר ולתמוך בה.
רק שאלה אחת, חברי הכנסת מהליכוד – אתם פשוט אפילו לא שמים לב למה אתם מתנגדים. מדובר בצו שממסה את רכבי היוקרה, אבל לא אכפת לכם, גם על זה אתם מגישים הסתייגות וגם לזה אתם רוצים להתנגד? אגב, זה היה מ-2013.
ואני חוזר רגע לחוק ממדים ללימודים.
אוריאל בוסו (ש"ס): גם אם תביא כסף מהשמיים נתנגד. כל מה שתביא נתנגד. יש לך רוב?
תת-אלוף במילואים חברת הכנסת מירי רגב אומרת בדיון בסיעת הליכוד את המשפט הבא: החלטנו שאנחנו רוצים להפיל את הממשלה, אז אין כאבי בטן גם כשזה על חיילים. אז למי שהיה ספק מה המניעים האמיתיים של החברים שיושבים פה מצד ימין של המליאה, תבינו, הכול פוליטי. ואותם ערכים שגדלנו עליהם ברוח צה"ל של הערבות ההדדית והאחריות, ובעיקר בעיקר האמינות – שכל מי שעבר בה"ד 1 יודע על מה אני מדבר – נשכחו. ואני מאוד מקווה שתתעשתו על עצמכם ותצביעו בעד חוק ממדים ללימודים, אבל בינתיים אני מבקש לאשר את הצו. תודה.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום נאמתי הרבה מאוד נאומים ודיברתי הרבה מאוד על החוק הבא שהולך לעלות על סדר-היום, חוק ממדים ללימודים. כששמעתי את הטיעונים של הצד השני, הרבה מהם אמרו: זו קואליציה וזו אופוזיציה, ואנחנו מצביעים לפי משמעת אופוזיציונית. יושב כאן שר האוצר לשעבר ישראל כץ, ואני רוצה להזכיר לו משהו, שאגב, הוא מזכיר לי כמעט כל הזמן: ליל התקציב ההמשכי – אתם זוכרים את האירוע הזה? ליל התקציב ההמשכי בממשלה הקודמת; כולנו מבינים שאם התקציב ההמשכי לא עובר, אז זה לא שאין תקציב – המדינה משותקת. למה המדינה משותקת? כי הרי התקציב ההמשכי בדרך כלל מתבסס על השנה הקודמת, על תקציב קודם, אבל לא היה תקציב קודם, ולכן המדינה הייתה משתתקת לגמרי.
אני נמצא בדרך לאשקלון, מקבל טלפון משר האוצר עצמו. אומר לי: אלכס, אתה חייב לעזור לי, אתה חייב להצביע, כי אחרת המדינה משותקת. אני באופוזיציה. אני מבין שלי כפוליטיקאי זה לא טוב להצביע, כי זה מכשיל אותם. אבל הבנתי שמדובר פה במשהו יותר גדול מסתם אינטרס פוליטי. הסתובבתי, נסעתי והצבעתי יחד איתכם. הצבעתי בעד.
גם צביקה האוזר הצביע בעד, אומר לי ישראל כץ. יותר מזה, אתם יכולים ללכת לארכיון ולבחון אותנו בכנסת הקודמת.
ישראל כץ (הליכוד): רק כי אמרת, ישבתי חמש שעות – – –
כן, אבל גם פה, ישראל.
ישראל כץ (הליכוד): ויצאנו בהסכמה. אתם היום לא מקיימים דיאלוג אמיתי.
לא נכון, ישראל. זה לא נכון.
ישראל כץ (הליכוד): מה הבעיה להוסיף 50 מיליון שקל ולתת לכל החיילים?
אני אתן לך דוגמה רק מלפני שבוע. השבוע העברנו כאן חוק שנותן הטבות מס למשפחות עובדות, נקודות זיכוי, ומעלה את מענק העבודה. בוועדת הכספים הגענו להסכמות, והסיכום היה שהאופוזיציה תתמוך בחוק הזה במליאה. מה קרה כאן במליאה? ביום ההצבעה התנערתם מהסיכום, לא היה. לא הצבעתם. בסוף בסוף בסוף, אתה יודע, יש פה כל כך הרבה הזדמנויות וכל כך הרבה דרכים וכל כך הרבה חוקים שבהן אתם יכולים להתנגח בנו ולמרר לנו את החיים ולמשוך לנו את הזמן, אבל החוק הזה – – –
ישראל כץ (הליכוד): אני – – – אני הבנתי שאתה אמור לנהל משא ומתן מול הליכוד כדי לתת עוד 50 מיליון, ואחרי זה – – –
לגבי המשא ומתן, אני אגיד לך מה היה באמת. אני אגיד לך מה היה באמת. החבר'ה האלה של מחאת ממדים ללימודים – אני מלווה אותם כבר שנתיים – הם באו אליי ואמרו: עכשיו באנו מיריב, הוא רוצה לדבר איתך. הרמתי אליו טלפון, אמרתי לו: אתה בחדר? הוא אומר לי: כן. אמרתי אני בא. באתי, ישבו שם יריב לוין ויואב קיש. דיברנו, דיברנו, דיברנו, הייתה איזושהי הצעה. יצאתי החוצה, אחרי שלוש דקות דפנה ליאל מפרסמת את זה. אז אם זאת הדרך, אי-אפשר לעבוד.
לא, עזוב את ההסתייגות, אני מדבר איתך על מה היה בחדר באותו רגע. אז לא באמת היה משא ומתן, או באמת לא היה משא ומתן. פשוט אנשים – –
ישראל כץ (הליכוד): אם הייתי שר האוצר עכשיו, הינה, אני אומר לך, אלכס, הייתי נותן את 50 המיליון.
– – שאני מאוד מעריך, אותם חבר'ה שמובילים את המחאה, ביקשו ממני לבוא לדבר עם יריב, שאני אותו מאוד מחבב, ובאתי ודיברתי. הינה, יריב, אתה פה, לא שמתי לב. מה נשמע?
עכשיו, שוב אני אומר: תבדקו את ההצבעות שלנו בכנסת הקודמת. כמה פעמים הצבענו יחד איתכם, גם אם לא הסכמנו על הכול? ישראל, הבאתם פה דברים שלא היו מושלמים, בסדר? לדעתנו, לדעתנו. אני לא מתווכח עכשיו מי צודק ומי לא – הוא שמע את מה שאמרתי – אבל עדיין הצבענו בעד, כי הבנו שיש פה חשיבות מעבר לחשיבות של איזשהו אינטרס או גימיק פוליטי כזה או אחר.
ועוד דבר אחד. מתסכל עליי במבט קשוח סגן הרמטכ"ל לשעבר, ואני רוצה לשאול אותך שאלה, יאיר: אתה זוכר, היה כזה מסמך, רוח צה"ל. במסמך הזה היו עשרה ערכי יסוד. ואני רוצה להזכיר רק שלושה: אחד זה אחריות, ובעצם עלינו פה מוטלת האחריות להביא את ההטבה הזו לחיילי צה"ל, כי פשוט מגיע להם. ואגב, זאת הטבה שהייתה, היא לא חדשה. פשוט עכשיו הבאנו כסף מדינה בשביל לתקצב אותה. עד עכשיו היה כסף תורמים, והבאנו כסף מדינה – מעשה מבורך. אז ערך האחריות כאן כנראה בחלק הימני של המליאה לא תופס.
ויש עוד דבר מאוד מאוד חשוב, וזה ערך הרעות. הרבה מאוד אנשים שיושבים כאן מצד ימין וגם מצד שמאל, בשנים כאלה או אחרות בחייהם לבשו מדי צה"ל.
היו"ר צבי האוזר: כבוד השר שטרן, מדברים פה על ערכי צה"ל. נדמה לי שאתה מכיר את המסמך, נכון?
שטרן, דיברתי על ערך האחריות, ועכשיו אני בערך הרעות. רעות. כן, אז אני אומר שחלק מהאנשים שיושבים פה, רובם, אגב, בתקופה כזאת או אחרת בחיים הם לבשו מדי צה"ל; חלק תקופה קצרה, חלק תקופה ארוכה, חלק תקופה ארוכה מאוד. חלק מהם, אני בטוח, עברו בבה"ד 1, לא רק כצוערים אלא גם כמפקדים, ולימדו את ערכי צה"ל. וערך הרעות הוא משהו שמוביל אותנו במשך כל כך הרבה שנים, לא רק בשדה הקרב, אלא גם בשגרה – לתת כתף אחד לשני. ושוב, אני מסתכל על הילדים המדהימים האלה שהיו צריכים לבוא ולהפגין היום. הרגשתי בושה שהם באים להפגין בשביל משהו שכל כך מובן מאליו. אז גם ערך הרעות לא כל כך תופס פה, וזה מאוד מאוד חבל.
יש גם עוד ערך מאוד מאוד חשוב, וזה ערך הדוגמה האישית, וכאן בכלל אין על מה לדבר. כי כשאתה מרים את היד נגד משהו שאתה מאמין ביסוד, לא איזה משהו רגעי אלא משהו יסודי, משהו שנמצא בקונסנזוס הכי רחב של הציבור הישראלי, להצביע נגד הדבר הזה – ואני בטוח שלכולם פה מתהפכת הבטן, למי שהולך להצביע נגד – זה לפגוע בערך של הדוגמה האישית. כי אנחנו כל הזמן לימדנו ולמדנו: ממני תראו וכן תעשו. אז אתם הולכים לעשות היום מעשה שאני בטוח שאתם לא רוצים שמי שהיום לובש מדים, או הוריד מדים כי הוא השתחרר מצה"ל, יסתכל עליכם ויעשה את זה.
היו"ר צבי האוזר: חבר הכנסת קושניר, אתה דילגת על ערך אחד שפשוט שנים אני נאבקתי – –
לא, הבאתי רק שלושה.
היו"ר צבי האוזר: – – להכניס אותו, והשר שטרן פה בסוף ניאות להכניס אותו. זה אהבת מולדת, שנדמה לי שהוא מעל הכול.
כן, על זה אין מה לדבר. אני רוצה להקריא לכם איזשהו ציטוט שכבר הקראתי פה, נדמה לי, אבל אקריא אותו שוב פעם. איך אני יודע שמתהפכת לכם הבטן ומאוד קשה לכם? תת-אלוף במילואים חברת הכנסת מירי רגב, היום בישיבת סיעת הליכוד אומרת את המשפט הבא – אני מקריא, אני מצטט – –
שלמה קרעי (הליכוד): למה אתם מצביעים נגד 100%? תן תשובה לאזרחי ישראל.
– – החלטנו שאנחנו רוצים להפיל את הממשלה. אז אין כאבי בטן, גם כשזה על חיילים. אז חברים, אני מבין את הרצון שלכם להפיל את הממשלה ואני גם מכבד את הרצון הזה. אתם באופוזיציה, עושים את תפקידכם, אבל בואו, יש כל כך הרבה דברים שבהם אתם יכולים להתנגח בנו, אז דווקא עכשיו, חיילי צה"ל, לוחמים, חיילים בודדים, חיילים במצב סוציו-אקונומי קשה – נגדם אתם הולכים?
מה אתה אומר, הם יתעשתו? יש מצב שהם יתעשתו?
היו"ר צבי האוזר: אני מציע שתמשיך לשכנע אותם. אתה יודע, הלב פתוח והנפש אולי חפצה.
שלמה קרעי (הליכוד): למה הבוקר הסכמת להעביר מיליארד וחצי לזועבי אבל 50 מיליון לחיילים אין לך?
אז בוא אענה לך. אם אתה רוצה תשובה עניינית, אענה לך, אבל עניינית, בסדר? לגבי העברות תקציביות היום, כל ההעברות התקציביות היום תוקצבו בתקציב המדינה 2022-2021. כל ההעברות התקציביות שדנו בהן היום אלה העברות תקציביות שמתבססות על החלטות ממשלה שהתקבלו בחודש נובמבר ואין שם שום שקל חדש ושום שקל נוסף. אז אתם ממשיכים עם הספין.
עכשיו לגבי 100%, בואו נדבר על זה, בסדר? המלגה הזאת נכנסה לתוקף ב-2016. היה כסף של תורמים, 66%. מי שיזם את זה זה היה השר אביגדור ליברמן, אז שר הביטחון. היה אז, רגע, רגע – – –
היה אז ראש ממשלה – שבדיוק נכנס למליאה – קוראים לו בנימין נתניהו. לבנימין נתניהו היו ארבע שנים, כל הניסיונות, כל האפשרויות וכל ההזדמנויות שבעולם לתקצב 66%, לתקצב את השליש החסר, לתקצב 100%, לעשות מה שהוא רוצה. מה הוא עשה? לא עשה כלום.
ואז, החבר'ה מהמחאה באו אליי ואמרו: תקשיב, הממשלה הזו מתחילה לשים לנו התניות. כדי שנוכל לקבל את המלגה אנחנו חייבים להתנדב. אמרתי: רגע, לא מספיק התנדבתם? ואז אמרו: לא. אמרו לנו שאנחנו חייבים לעשות מינימום ימי מילואים, אבל אנחנו לא שולטים, כי מזמינים אותנו למילואים.
אז אמרנו: יוצאים למאבק. ואיך שהקמנו ממשלה, אחד הדברים הראשונים שביקשתי מהשר ליברמן זה להקצות כסף לתוכנית הזו. וכך עשינו – 100 מיליון שקלים לטובת חיילי צה"ל.
אני בטוח שהסתובבו פה חבר'ה, אתם ראיתם אותם, והרבה מאוד מהם פגשו אתכם וביקשו להצביע בעד. עכשיו אתם כל כך רוצים 100%? בואו, שלמה, אתם רוצים 100%? ואני אגיד לכם, אתם בטוחים כולכם שמחר אתם כבר חוזרים לשלטון, נכון? אני שמעתי חלק מכם, לא כולם, כבר מתחילים להתחלק בתפקידים ואיזה מנכ"לים להשאיר ואיזה מנכ"לים לא להשאיר. אחלה, כל הכבוד.
אז אני מצפה מכם לעלות פה לבמה ולהגיד: חבר'ה, אנחנו נצביע בעד 66%, אבל ברגע שאנחנו מקימים ממשלה נעלה את זה ל-100%. לא שמעתי את זה מאף אחד מכם. אהה, כן, שמעתי את דוד ביתן, שאמר שהחיילים יכולים לחכות. בטח, למה לא, שיחכו, נחזיר להם רטרואקטיבית. זה שקר. זה בלתי אפשרי. אתם פשוט עובדים בעיניים על החיילים. ואני אומר לכם – שלמה, תשמע, אנחנו מתווכחים הרבה, אנחנו מתווכחים הרבה, באמת, המון המון ויכוחים על הרבה מאוד דברים, בוועדת כספים וגם במליאה.
אבל כאן, היום, להצביע נגד דבר כזה, שכל היום אני שומע מחברי הכנסת, גם מהליכוד וגם מהציונות הדתית: אנחנו בעד חיילי צה"ל, לחזק את חיילי צה"ל, צריך להגן על חיילי צה"ל. אבל בפועל, בשעת המבחן, אני מאוד מקווה שתוכלו להתעשת.
המלגה הזאת לא עומדת בפני עצמה. היא באה כחלק ממהלך הרבה יותר גדול שמתחיל מהעלאת שכר החיילים ב-50%; שנמשך באותה תוכנית למיגון הצפון, שנתניהו כשהיה ראש הממשלה דאג לקבור אותה, אבל הצלחנו להוציא אותה מהקבר ואנחנו מקדמים אותה, זה נמשך באותה תוכנית מיגון אשקלון שהעברנו כאן בסך של 320 מיליון שקל, וכן, עכשיו גם עם מדים ללימודים. השלב הבא זה גם החיילים הבודדים, והשלב הבא זה להמשיך ולתגמל את המילואימניקים, והשלב הבא זה לדאוג לאלה שעובדים או להמשיך לדאוג לאלה שעובדים, משלמים מיסים, משרתים בצבא ועושים מילואים, ללא הבדל דת, גזע ומין.
אבל אתם הופכים הכול לוויכוח סרק. כל מה שמעניין אתכם זה רק עוד קצת צעקות, ועוד קצת כותרות, ועוד קצת לייקים בפייסבוק על הסרטונים המגוחכים של חלק מכם. אני אומר לכם, חברים, יש דרך לצאת בכבוד מהאירוע הזה היום: פשוט תצביעו בעד. תצביעו בעד ותבטיחו, תהיה לכם עכשיו הזדמנות – עכשיו תעשו לנו פיליבסטר של כמה שעות, אז תהיה לכם הזדמנות לעלות כאן על בימת הכנסת ולהגיד את הדבר הפשוט הבא: אנחנו מתחייבים שבממשלה שאנחנו נקים אנחנו נביא את המלגה הזו ל-100%, אבל עכשיו, בשביל לא לפגוע בחיילים, אנחנו נעביר אותה ב-66%. ואז אתם יכולים לשפוך עלינו רפש כמה שאתם רוצים, לא אכפת לי, רק תצביעו בעד. כי זה לא בשבילי וזה לא בשביל חברי הקואליציה, זה לא בשביל שר האוצר וזה לא בשביל שר הביטחון, זה בשביל חיילי צה"ל, בשביל החבר'ה הצעירים, הלוחמים, שכל מה שמעניין אותם הוא שהיום המלגה הזו תעבור.
ואגב, הדרישה הזו של 100% זה הדבר הכי מדהים. קודם כול, היא נולדה אתמול, פחות או יותר, אבל היא לא באה מהלוחמים, היא באה מכם. אתם יצרתם לכם איזושהי פנטזיה, עליתם על עץ מאוד מאוד מאוד גבוה ואתם פשוט לא מצליחים לרדת ממנו. אתם רוצים סולם? קחו לכם סולם. תבטיחו שברגע שתקימו את הממשלה תעלו את זה ל-100%, אבל בינתיים תעבירו את זה ב-66%. אני חושב שזה אחלה רעיון, במקום להפיל את זה עכשיו ולהשאיר את החיילים בלי כלום.
עכשיו, תבינו את המשמעות: אם החוק לא עובר היום החיילים האלה לא יוכלו לקבל את המלגה לשנה הזאת. חלק מהם יצטרכו לעזוב את העבודה – סליחה, לעזוב את הלימודים, ללכת לעבוד. חלק מהם יצטרכו להיכנס לחובות, כי הם בנו על זה, הם בנו על המלגה הזו. אז אל תהרסו להם את החלומות. עכשיו, זה לא רק חיילים משוחררים לוחמים, זה גם הדור הצעיר שלנו. היום הם נמצאים במסלול של לקבל השכלה גבוהה, ובהחלטה הרדודה הזאת שאתם רוצים לקבל אתם פשוט תוציאו אותם מתוך מערכת הלימודים, אתם תהרסו להם את העתיד. בגלל שיקול פוליטי צר אתם תהרסו להם את העתיד. לא חבל? לא חבל?
באמת, אני כבר לא יודע מה להגיד לכם. אתם פשוט חייבים להשאיר את הכול בצד, להצביע בעד ואחר כך נמשיך לריב, ולא חסר לנו על מה. נכון, אופיר? לא חסר לנו. כל יום בוועדת הכספים אנחנו רבים על משהו ומתווכחים על משהו וזה בסדר, ככה זה אמור להיות, אבל לא כשמדובר בחיילי צה"ל, חברים, לא כשמדובר בחיילים, באמת.
אין בעיה, אופיר, תתחייב לתת להם 100% ברגע שאתה מקים ממשלה. אתה הרי תקים אותה מחר, אתה תקים אותה מחר, נכון? זה מה שאתם חושבים. אז יאללה, בבקשה, תעשו את זה, תעשו את זה. אבל היום אתם מוכנים לסכן את ה-66% ולהפיל את החוק. תבינו את האבסורד – –
אז בואי נדבר על זה, קטי. אני דיברתי על זה לפני שבאת.
קטי קטרין שטרית (הליכוד): תעשה קצת שרירים, תקבל עוד 50, ההישג עליך. ההישג יהיה שלך. גם אתם, תקווה חדשה.
קטי, בואי אני אנפץ לך כמה סטיגמות.
קטי קטרין שטרית (הליכוד): בשלוש שניות אתם משיגים את 50 המיליון וכולנו נצביע, למה לא.
בואי, אני אנפץ לך כמה סטיגמות. הסטיגמה הראשונה זה שיש פה מישהו שקיבל תוספת כסף. זה לא נכון. הסטיגמה השנייה – שהיום בוועדת כספים העברנו תוספת כספים לרשויות הערביות – – –
אז אני אומר לכם שגם זה לא נכון. למה? כי החלטה על זה התקבלה עוד בנובמבר, במהלך דיוני התקציב, על בסיס החלטות ממשלה. אז באמת, כאילו, אתם יכולים לשגע את הציבור ולהמשיך לשקר, ואני גם לא מצפה מכם להפסיק. תמשיכו. אתם חושבים שזו הדרך שלכם? בסוף הציבור ישפוט אתכם, לא אנחנו. אבל מדובר בחיילים, בלוחמים. לא תצביעו בעד? אתם יודעים מה, אל תצביעו בעד, תיעדרו מההצבעה, אל תהיו פה. זה מאוחר, 02:00, חלק מכם יהיו עייפים. אולי לא תהיו פה? אם מישהו רוצה טרמפ, תגידו – אני אעזור.
אנחנו נדאג לשותפים שלנו, אל תדאג, אבל אני, אוריאל, ממך, אתה יודע – אני רואה את ראש האופוזיציה משוחח בטלפון. אני מקווה מאוד שזה כדי להעביר לכם אחר כך הודעה שאתם מצביעים בעד. אני מאוד מקווה שאני לא אתבדה.
משה אבוטבול (ש"ס): אלכס, מה קרה, נגמרו לך המילים? נגמרו לך המילים?
משה אבוטבול, כשאני רואה אותך נגמרות לי המילים מייד.
המילים נגמרו לי, כן. אתה יודע למה נגמרו לי המילים? נגמרו לי המילים כי מסתכלים עלינו חבר'ה צעירים שאנחנו אמורים לתת להם איזושהי דוגמה והם פשוט מסתכלים ולא מבינים מה קורה בעולם ההזוי הזה, איך יכול להיות שיש פה 120 חברי כנסת ואין לנו רוב – –
אגב, בשבוע שעבר שמענו אותם, שמענו אותם מדברים נגד ההחלטה הזאת. אבל מה קרה עכשיו? אז חברים, אני מזכיר לכם רק שלושה ערכים מרוח צה"ל, שאתה, משה אבוטבול, לא מכיר, אבל רוב האנשים כן מכירים.
– – ערך הדוגמה האישית. בהחלטה ההזויה שלכם להצביע נגד ממדים ללימודים אתם פשוט מפירים את שלושת הערכים האלה. ולך, משה אבוטבול, אני אעביר לך את המסמך כדי שתוכל לקרוא ולהבין על מה מושתתת הרעות של לוחמים בצה"ל, כי אתה לא מכיר את זה, זה עולם שמאוד זר לך. אבל – – –
ערך הרעות, ערך האמינות וערך הדוגמה האישית בתוך רוח צה"ל. תעברו על זה עוד פעם, רק בהרף עין, ואולי תשנו את ההחלטה ותצביעו בעד. ומשה אבוטבול, אל תעצבן את חבר הכנסת ביטון. תודה רבה.
2,946 מילים של אלכס קושניר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.