קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם קפצה לי איזו ידיעה: גנץ לא מקבל השתמטות בקואליציה. גנץ, תגיד לי, עד כדי כך אתה תלוש? מנסור עבאס מחזיק אתכם. אתה מאיים עליו? אתה לא מבין שאתה שר הביטחון בגלל התנועה האסלאמית? הינה, לפני כמה דקות הייתה כאן הצבעת אי-אמון. הרשימה המשותפת לא הצביעה. מדוע? דרך אגב, אצל הערבים אין חינם. הרי אתם משלמים להם על בסיס שבועי מאות מיליוני שקלים בשקרים, מתחת לשולחן, מרמים את כולם. אין לא יועץ משפטי ולא בטיח. אתם גונבים מדינה שלמה. למה? בגלל שבנט צריך לגמור את השיפוצים וצריך לנסוע עדיין עם השיירה. למה? בשבוע הבא כנראה מתחילים בבית של לפיד, והנוכלים האלה הרי דואגים – לקחו מדינה בת ערובה. למה? לצרכים האישיים שלהם. לא יאומן כי יסופר. אני צובט את עצמי להאמין שזה אמיתי.
תצאו לרחוב, תראו, האזרחים היהודים במדינת ישראל מפוחדים. זה לא קרה מאז קום המדינה. זה לא ייאמן מה שקורה. תצאו לבחירות, תראו מה יקרה לכם. מר בנט, מהבית אתה לא יכול לצאת. אתה יודע את האמת. גב' שקד, גם את יודעת את האמת. את לא יכולה ללכת לאירוע הכי קטן, לא בגלל הליכוד. הציבור בחוץ חרד, עצבני, מפוחד. הציבור היהודי, היהודים מפוחדים בארץ ישראל. חשבתי שזה קרה לנו רק בגולה, כשלא הייתה מדינה. היום זה קורה לנו בכל עיר ועיר במדינת ישראל, וזה כשיושב גדעון סער והיושב-ראש כאן, הנורבגי, ובנט, וכמובן אלקין – אלה האנשים שמחזיקים את הממשלה הזאת ומספרים לנו בדיחה שהם מנהלים את האירוע. היום, דרך אגב, ראינו מה קרה באוניברסיטת בן-גוריון. זה הדהים אותי: דגלי אש"ף שם; באוניברסיטה העברית סטודנטים ישראלים מפחדים להיכנס לאוניברסיטה. ומה הם עושים, בנט ולפיד? נותנים לזועבי מלגות לערבים. דרך אגב, אין שקל מלגה ליהודים בתקציב המדינה. היום להיות יהודי זה פחד. וגם אני מתבייש כיהודי היום במה שקורה במדינה. אבל זה גם היהודים נחותים. אנחנו רוצים שוויון, כפי שיש לערבים. תראו, התהפכו היוצרות.
לכן אני סבור, אדוני היושב-ראש, שגם אתה, אם יש לך קצת כבוד עצמי וקצת כבוד לאומי וקצת כבוד יהודי, אתה מחר תצא ותפיל את הממשלה ההזויה הזאת, בגלל שהחבר שלך, אתה יודע, דואג רק לעצמו. זה הסיפור. גדעון סער ואלקין, אלה האנשים שדואגים לעצמם גם כשהם מוכרים מדינה שלמה.
347 מילים של דוד אמסלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.