ערב טוב, לילה טוב.
גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, ביקשתי לקבל זכות דיבור בנימוקים להצעת החוק הזאת. היא לא יכולה להשאיר אותנו אדישים. הקשבתי פה מעל שעה לדוברים שדיברו לפניי. את יודעת, את מכירה אותי, לימור היקרה, אני מאוד מכבדת אנשים מאמינים, לא רק אלה שמסתתרים מאחורי אורח חיים כזה או אחר, אלא באמת שיש להם ניצוץ אמונה בלב. אבל כאן, כשאנחנו דנים בהצעת החוק שלך, אני רוצה לשאול את השאלה של הכנסת, כמקום של נבחרי הציבור: האם אנחנו מסוגלים להקשיב לאנשי מקצוע ולאנשי אקדמיה, לזעקה שלהם, או שאנחנו נתעלם? הכנסת מסוגלת לשמוע ולהקשיב, או מתעלמת ממה שאנחנו שומעים?
תקשיבי, לפני שהכנתי משהו לדבר עכשיו, אני פתחתי אתר, פורטל חדשות, כותרת חדשות בקצרה. אני פשוט אקריא כמה שורות: כל האוניברסיטאות ללא יוצא מן הכלל מתייצבות נגד החוק - -
- - שיאפשר את הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה. החוק יתיר למוסד לימוד לבצע הפרדה מגדרית גם במרחבים ציבוריים כמו קפיטריה, ספרייה ומעבדות. המוסדות האקדמיים, ובהם בתי ספר לרפואה, מתריעים שהדבר יפגע משמעותית באיכות פעילותם. במכתב חריף לראש הממשלה הזהירו ראשי האוניברסיטאות: מדינה חזקה לא מחלישה את מנועי הצמיחה שלה.
אלו לא רק כותרות, זאת זעקה. גם אני שמעתי – לא הייתי בכל הדיונים של הוועדה. אני שמעתי גם בטלוויזיה, ראיתי קטעים וגם שמעתי פרופסוריות, נשות אקדמיה, רופאות, מרצות - - -
אני לא יודעת אם - - -
האם כל אישה חרדית לומדת מתמטיקה ואנגלית ויכולה לעמוד בדרישות - - -
לא, את שאלת אותי, אני עונה לך.
אני לא יודעת אם כל בחורה חרדית לומדת מתמטיקה ואנגלית ומוכנה - -
- - לעבור מבחן פסיכומטרי וללמוד.
יש כאלה שכן ויש כאלה שלא.
אז כאלה שכן משיגות, וראיתי - -
- - נשים משכילות שמשתלבות.
וחבל. כל אחת, אם היא רוצה ללמוד, היא יכולה ללמוד.
כל בן אדם במדינת ישראל יכול ללמוד מה שהוא רוצה ואיפה שהוא רוצה. יש לנו חופש. כמו שאני הגעתי, אני יכולתי לבחור איפה אני גרה, איפה אני עובדת, איפה אני לומדת, ובחרתי ללמוד מקצועות מסוימים, גם אישה שהיא חרדית יכולה ללמוד בכל מקום שהיא רוצה.
אין אף אחד שמדיר אותה, נכון להיום, מללמוד בכל מקום שהיא רוצה.
אף אחד לא מדיר - -
- - שום אישה חרדית משום אוניברסיטה. זאת בחירה אישית שלה.
התורה לא מטילה איסור ללמוד במוסד כזה או אחר.
אם כל תשעה דקאני אוניברסיטאות ובתי ספר לרפואה יצאו באזהרה חסרת תקדים נגד החוק הזה, זה צריך להזהיר ולומר משהו למקבלי ההחלטות ולמחוקקים.
אנשי אקדמיה פשוט מדגישים במכתב שלהם, זה לא פוליטי וזה לא אידיאולוגי; הם מנמקים במכתב שזו פגיעה נטו בתהליך לימודי אם תהיה הפרדה. יתרה מכך, בגלל שיש הפרדה לא רק בכיתות לימוד אלא גם במרחבים ציבוריים, גם זה פוגע.
אבל אני רוצה להתייחס ללימודי רפואה, כי התווכחנו ודיברנו, אני רוצה קצת להשלים.
בלימודי רפואה זה יפגע במיוחד. החוק יפגע באיכות ההכשרה של רופאים, אחיות ואנשי מקצועות הבריאות השונים. הכשרה רפואית מבוססת על עבודה משותפת של צוותים רפואיים שבהם גם רופאים, גם אחיות, גם אנשים אחרים, בסביבה קלינית אמיתית, בשיתוף פעולה בין כל חברי הצוות. אי-אפשר להכשיר לרפואה מצוינת כשמכניסים שיקולים זרים לתוך תהליך ההכשרה.
אני רוצה לשאול גם אותך, לימור: אם חס וחלילה את או מישהו מבני המשפחה במצוקה, והיית במקרים כאלה - -
- - האם את תרצי שיטפלו בך אנשי מקצוע, הרופא הכי טוב, הכי מקצועי, או שהשיקול שיש לו מגדר אחר זה יהיה שיקול שימנע ממך לקבל טיפול רפואי מציל חיים?
אחרי הלמידה, כל רופאה, אם היא צריכה להשתלב איפשהו – גם כל רופא – אם היא לא תוכל להיכנס לחדר מטופלים כשיש שם גברים - -
- - אז אישה רופאה לא יכולה לטפל בגברים. זה פשוט נונסנס.
אז גם להפריד בלמידה – היא בכל זאת תצטרך לעבוד במקום שהוא מקום משותף, שכולם עובדים בו. במקום להתמודד עם האתגרים האלה ולחזק את מערכת הבריאות, שגם ככה נמצאת במשבר שחסרים רופאים, חסרות אחיות, חסרים גם אחים, וחדרי המיון עמוסים, אנחנו עושים הפרדה, ופשוט פחות אנשים ילמדו.
כנסת ישראל צריכה לדעת להקשיב גם כשלא נוח לה לשמוע. כשכל המומחים אומרים שהחוק הזה מסכן את איכות ההשכלה ואת עתיד המחקר ואת בריאות הציבור, האחריות היא לעצור, לבחון מחדש ולא לדהור קדימה. התעלמות מקונסנזוס מקצועי כל כך רחב זאת לא הפגנה של משילות, זו הפגנה של חוסר אחריות, וממש חבל.
אנחנו נתקן.
681 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.