תודה רבה, גברתי היושבת-ראש. אני רק מזכירה שיושב-ראש שמנהל ישיבה צריך להתנהג בצורה ממלכתית, ולא להביא את הדעות הפוליטיות שלו, אלא לשמור על סדר במליאה. אחר כך, בוויכוחים, במקומות אחרים, זה כבר סיפור אחר. אלה כללי הכנסת.
ברשותך, כמה אמירות: מההיסטוריה של האנושות, וגם ממה שקורה בימים האלה בכל מיני מדינות, אנחנו יכולים ללמוד שהמשטרים הכי רדיקליים – הדבר הראשון שהם עושים זה לפגוע בזכויות נשים. דוגמה לזה למשל היא הטאליבן באפגניסטן. הם הגיעו למצב שלאישה כבר אסור אפילו לדבר ברחוב או במרחב ציבורי, כי זה עלול לפגוע בגברים או להטריד את הגברים. אז מה שנקרא הדרך עוד ארוכה, אבל בקצב כזה, יש מצב שנגיע גם לשם. ואגב, זה כמו בכל ההיסטוריות, ויושב פה השר אלקין, שהוא תלמיד חכם, הוא מכיר את ההיסטוריה, הוא אוהב היסטוריה, ואנחנו יכולים לראות את הדינמיקה של הדברים. אז יש לך לאן להתקדם.
הדבר השני שרציתי להגיד: האנטישמים הכי גדולים בעולם הם תמיד היו היהודים. האויבים הכי גדולים של עם ישראל והעם היהודי הם בעצמם יהודים. אז מצער מאוד שהחוק הזה, שפוגע בצורה ברורה, לדעתי, בזכויות נשים – זו דווקא אישה.
מאוד מאוד מצער אותי שזה מה שקורה.
כן, האנטישמים הכי גדולים בעולם והכי אנטי-ישראלים היו יהודים, לצערי הרב.
אז פה, בפרפרזה, אני יכולה להגיד לך שמצער מאוד שאת החוק שפוגע בזכויות נשים מובילה אישה.
זה הדבר השני שרציתי להגיד. אני כבר שמעתי אמירות מאוד מוזרות של כל מיני אנשים, גם רבנים, ומתברר שלמשל הקורונה הגיעה לימינו בגלל שנשים לא היו מספיק צנועות. בכל פעם שיש בעיה או כשמשהו לא מסתדר, יש שתי אמרות: או שהם לא התפללו מספיק, או שנשים לא היו צנועות.
מזה אני יכולה להבין שיש אפס ידע ואפס השכלה, אוקיי? כל הבעיות בעולם בגלל נשים. ודבר אחרון, מי שיש לו בעיה עם נשים במרחב ציבורי או בכל מקום הוא סוטה מין, פשוט סוטה מין. מי שלא יכול להשתלט על היצר שלו, לא יכול להשתלט על המיניות שלו, וברגע שהוא רואה אישה, לא יודעת מה עולה שם בראש, הוא סוטה מין. לאנשים האלה יש פתרונות. אפשר להתחיל מתרופה. אם הם לא שולטים על עצמם על ידי – הם לא חיות, הם בני אדם. ההבדל בין בן אדם לחיה הוא שהוא יודע – הוא צריך לדעת לשלוט ביצרים שלו וברצונות שלו. אז מי שיש לו בעיה כזאת, מוזמן להזמין תור לרופא ולקבל תרופה כדי להשתלט על הבעיות הפנימיות שלו.
היה מאבק ארוך שנים של נשים וגברים שלאישה יהיה מקום מכובד וראוי בחברה, גם בישראל ובכל העולם. נשים נלחמו על זכות ההצבעה; נשים נלחמו כדי שמה שהן מרוויחות יהיה שלהן ושזה לא ייחשב רק של הגבר; נשים נלחמו כדי שהירושות והנכסים יהיו שלהן. אגב, מי שהוביל את הדבר הזה עוד בימי הביניים אלה היו דווקא יהודים. דווקא אצל יהודים זה עבד מצוין – גם כשהגבר למשל הלך לעולמו, הזכויות והרכוש עברו לאשתו, לאלמנה. היא הייתה מוגנת, גם ביהדות. מה שקורה פה עכשיו זו ממש הידרדרות אחורה.
אז בקצב כזה, גברתי היושבת-ראש – ואולי אפילו כדאי לעשות פנייה ליו"ר הכנסת – תהיה פה הפרדה באולם המליאה: יהיו גברים, יהיו נשים, גם נעשה מחיצה, שחלילה לא יסתכלו עלינו, שאנחנו לא נפריע להם, או שיאסרו עלינו לדבר מולם, כי חלילה, אולי זה יעשה להם משהו. וגם פה, בפרסה, נעשה שני חלקים, לגברים ולנשים. היד עוד נטויה, ויש לך הרבה מקום לחקיקה בסגנון הזה.
אני יכולה להגיד דבר אחרון: החוק הזה יבוטל ברגע שאנחנו נקים ממשלה.
538 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.