קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אמתין לאשת הברזל שתגיע לכאן, כדי לומר לה את מה שאני חושב עליה ועל האומץ, ועל המנהיגות, ועל הדרך שבה היא הובילה בחצי השנה האחרונה כנגד כל הסיכויים את הצעת החוק הזאת בוועדה. אנחנו עוד לא מברכים על המוגמר היום, אבל בהחלט בישורת האחרונה, ברגעים האחרונים. לא נשאר עוד הרבה.
עלו כאן בזה אחר זה כל מי שלא התבייש, וכשהתראיין – אתמול שמעתי את חבר הכנסת סובה מתגאה בערוץ הכנסת, שהינה, אנחנו באים לשם ומסכלים שם, ומעכבים אותם, לא מקיימים דיון לשם טיוב החוק. לא. אנחנו באים כדי להפריע, אנחנו באים כדי להציק, אנחנו באים כדי לסכל.
לא אכפת לנו ששוק התקשורת הולך לצאת מרגולציה, שיש בעיה מאוד קשה, ויש מעורבות של משפטנים ושל פקידים וחוסר ודאות בשוק הזה, ושחקנים קטנים מתקשים להיכנס כי יש רגולציה קומוניסטית כמעט על כל מי שמבקש לקבל רישיון לשדר. לא זה מה שמעניין אותם, שהמחירים יקרים, שיש חבילות בסיס שמחייבים, שיש כמעט שוק פרוע בכל נושא הספורט, שמאז שנכנסו הפלטפורמות האינטרנטיות, הן גרמו לכך שהמחירים הוכפלו ושולשו. זה לא מעניין את חברי האופוזיציה שהגיעו לשם.
הם באו בעיקר בשבוע-שבועיים האחרונים, כשהבינו שהינה החוק עומד לעבור, אז בואו נעשה בלגן. איך אמרה חברת הכנסת רייטן? יאללה-יאללה. אז אתם באתם ליאללה בלגן, יאללה בלגן. אבל ברוך השם, ניצחנו. ברוך השם היום סיימנו את הדיונים המהותיים על החוק. נוסח החוק כבר עבר לייעוץ המשפטי כדי להכין אותו לקראת מתן הזדמנות להגיש הסתייגויות של חברי הוועדה, של חברי הכנסת, להצעת החוק. בשבוע הבא יהיו דיונים על ההסתייגויות, הוועדה תכריע, כי הכנסת היא הריבון בעניין הזה. הוועדה תצביע ותקבל את סעיפי החוק. היום המליאה תכריע ותוציא את הפיצול החוצה לפעם הבאה, כשיהיה זמן לדון גם באכיפה ובפיקוח. אבל בעזרת השם, בשבוע הבא החוק הזה הולך להיות מאושר בקריאה השנייה והשלישית בוועדה, ולאחר מכן כאן במליאת הכנסת.
בשורה גדולה לאזרחי ישראל, המון תיקונים שאנחנו עושים לנזק הגדול שאתם עשיתם כאן בשנה הזאת של ממשלת מועצת השורא ובנט ולפיד. באמת יש כאן בשורה גדולה, ויותר מבשורה, אדוני היושב-ראש, אתה יודע מה יש כאן? יש כאן הוכחה ניצחת שאנחנו בימין לא ממצמצים, ולא מתנצלים ולא מפחדים מכל אותם בריונים בגלימות, בגלימות המשפט, שניסו לסכל את החוק הזה, לשים אבני נגף לאורך כל הדרך, מההגשה של החוק לנסחות במשרד המשפטים, שמונה חודשים של עיכובים, עד שבסוף הבאנו את זה לוועדת השרים לחקיקה בניגוד לעמדה שלהם, ואז עוד ארבעה חודשים שלחצו את רשות האסדרה בניגוד לעמדתה האמיתית שהתגלתה בטיוטה שיצאה להכריז על פגמים מהותיים בחוק. ולאחר מכן איסור על הייעוץ המשפטי של המשרד, 30 עורכי דין שהמדינה מממנת אותם במשכורות, משכורות עתק לפעמים לחלק מהם – אף אחד מהם לא מורשה לסייע למנכ"ל ולי ולאגף כלכלה ולאגף שידורים לנסח את החוק. מחודש מאי בשנה שעברה אנחנו יושבים לבד. ביום ראשון הזה, אחרי שהוועדה הסתיימה ב-22:00, ישבנו אני והמנכ"ל כאן עד 04:00 כדי להכין את הנוסח שיהיה ביום שני לדיונים. למה? למה אנחנו? כי 30 יועצים משפטיים, חבר הכנסת גנץ, לא מורשים על ידי היועצת המודחת ועל ידי סומפולינסקי לעשות את עבודתם. היא לא מרשה להם לשבת עם המנכ"ל, לא מרשה להם לעשות את העבודה שלהם.
כל אותם יועצים משפטיים וכל אותם כשלים וסיכולים ממוקדים שניסו לעשות לחוק, לא עלה בידם.
גם הייעוץ המשפטי לממשלה הפך להערת שוליים. תראו בכחול שפורסם – הערת שוליים. זה בניגוד להנחיית הייעוץ המשפטי לממשלה, וגם עכשיו, כשהחוק הזה מגיע לישורת האחרונה ובעזרת השם בקרוב נברך על המוגמר, גם עכשיו אנחנו מראים להם שיועצים משפטיים הם רק יועצים, ושאנחנו יודעים להסתדר בלעדיהם. אנחנו יודעים לעבוד קשה מאוד כשצריך למען אזרחי ישראל, גם כשזה לא מוצא חן בעיני היועצים המשפטיים, ולא רק שהם לא משתפים פעולה, הם גם מפריעים לתהליך.
גברתי חברת הכנסת היקרה גלית דיסטל אטבריאן, לפני שנכנסת התחלתי לדבר בשבחך. בהחלט, מחיאות כפיים, מגיע לך על העבודה המאומצת.
היא יושבת-ראש מיוחדת, בלתי נלאית. קראתי לך קודם אשת הברזל. עמדת כתף אל כתף יחד איתי בוועדה הזו כנגד כל הסיכויים, כנגד כל הטרלולים, כנגד כל אותם אלו שבאו וניסו והפריעו, וגם מתגאים אחר כך בחוץ: הפרענו להם, חסמנו אותם, עצרנו אותם, מנענו מהם. ידעת לעמוד בגבורה, באומץ, במנהיגות שאין שני לה. אני שמח יותר מהכול על הבחירה על סמך ההמלצה – בסוף הכנסת קיבלה את ההמלצה שלי, שאני רוצה שחברת הכנסת אטבריאן, שיש לה ניסיון בתקשורת, שבאה מהתחום, אז לא רק מהתחום של התקשורת, אלא כיושבת-ראש ועדה חסרת ניסיון – לא היית יושבת-ראש ועדה בכנסת לפני כן, וזה לא קל בכלל, בוועדה הכי קשה בכנסת – ועשית את זה באופן המוצלח ביותר, יותר מכולם.
היו דברים שהתווכחת גם איתי, והתעצבנת, ובטח מאחורי הקלעים, ונאבקת על דברים שחשובים לך, ועל היוצרים, ועל היצירה הישראלית, ועל הערכים שבאמת חשובים, וקיבלת והכנסת שינויים. אין עמוד, אין דף בחוק הזה, שלא הוכנסו בו שינויים בעקבות הדיונים היסודיים, המעמיקים. גם כשיושבת-ראש הוועדה נתנה לדבר באופן חופשי ולכולם – אין מישהו שם שלא קיבל. אני לפעמים כועס, למה את נותנת להם לדבר? די, את לא רואה שהם בלוף? מספיק. אבל לא, צריך לתת להם. צריך, וזה הוכיח – היא הוכיחה את זה שרק ככה באמת אנחנו יכולים להגיע לישורת האחרונה ולרחוץ בניקיון כפינו ולומר: כולם דיברו, כולם היו בניי, כולם היו דובריי, כולם היו מטורלליי, אבל כולם אמרו את מה שהם רצו בוועדה הזו. ההכרעות, בעזרת השם, יתקבלו בשבוע הבא.
חבר הכנסת סובה, אני לא שומע. אתמול שמעתי אותך בערוץ הכנסת מתגאה שאתה בא להפריע. אתה בא לשרת את אזרחי ישראל או בא להפריע?
בהחלט יש לי הכרת הטוב גדולה ליושבת-ראש הוועדה, שהלכה איתי כתף אל כתף, שעשתה את הבלתי-ייאמן בלי עזרה, בלי ייעוץ משפטי, עם הפרעות בדרך כלל, ולא עם סיוע. חצי שנה של עבודה מאומצת, של לילות כימים, של עליות וירידות, אבל בסוף בסוף, לא חושב שהיה מישהו שהיה יכול להגיע לאן שהגענו עכשיו. את שותפה אמיתית. עוד לא סיימת – יש לך עכשיו שבוע של הסתייגויות, קריאה שנייה ושלישית ונושאים חדשים. והם יוציאו לך לא רק את תקנון הכנסת, אלא גם את ההטרלות המשפטיות שיהיו לך על תקנון הכנסת. הכול יבוא לוועדה. אל תדאגי, כל חוות הדעת שמעולם לא נכתבו – ייכתבו. אם בתקנון כתוב שעל נושא נותנים סעיף חדש, אז פתאום תהיה חוות דעת שלא רק על נושא, אלא גם על כל מה שבא להם. הכול יבוא לשולחן, כל ההטרלות, כל ההמצאות המשפטיות יומצאו וייכתבו כדי לעכב אותך, כדי לעכב אותנו, אבל אנחנו, בעזרת השם, נתגבר ונחזור לכאן לקריאה השנייה והשלישית בקרוב מאוד, בעזרת השם.
לפני שאני אדבר על הדברים המהותיים בחוק – התחלתי לדבר, אבל כשנכנסת הייתי חייב לומר את מה שאמרתי – אני רוצה להודות גם לראש הממשלה על הגיבוי.
אני לא זוכר, אני למעלה משבע שנים בכנסת, והייתי שותף להרבה תהליכים, אבל גיבוי כזה, כי הוא מבין שהתקשורת וחופש הביטוי – ולא לתת ליועמ"שים ולפקידים להטיל קנסות על ערוצים שאומרים את מה שלא מוצא חן בעיניהם, ולפתוח את השוק, ולאפשר את מגוון הדעות – ראש הממשלה אומר את זה כבר שנים ארוכות כשהוא שם אותי כשר התקשורת. הוא אמר שזאת המשימה שלי, והינה, אנחנו מגיעים יחד איתך ובזכותך להשלמת המשימה הזו בהצלחה.
אתה יודע למה הוא הולך לבית המשפט? כי כנופיית שלטון החוק מנסה לתפור כאן את הימין. כמו שאתם מנסים להשתיק את הימין, אתם מנסים להשתיק את הימין דרך התקשורת, וכנופיית שלטון החוק מנסה להשתיק את הימין דרך הפגיעה בראש הממשלה בנימין נתניהו. אבל הנביא כבר אמר על זה: "כל כלי יוּצַר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי" – אנחנו נרשיע את כל אלה שקמו עלינו לרעה נגד ראש ממשלה, נגד הכוורת שלו, נגד ראש השב"כ החדש, נגד ראש המוסד. כל אלו שמנסים להחזיק כאן בכוח בקרנות המזבח ולומר: העם יאמר את דברו אבל אנחנו נקבע כאן – הם לא יקבעו כאן. לא לעולם חוסן, הקדנציות נגמרות, התהליכים קורים, ואתם רואים ראש שב"כ חדש, ראש מל"ל חדש, ראש מוסד חדש, ותכף שופטים חדשים בבית המשפט, או בית משפט חדש שנקים. כל זה יקרה. כל התהליכים האלו קורים.
כמו שאמרתי, ראש הממשלה נתניהו נתן לי כאן גיבוי מלא, חוצה את כל החסמים ואת כל הניסיונות לעצור את התהליכים האלו. יושב-ראש הכנסת, שנתן לנו בזמן האחרון בעיקר להתקדם עם התהליך, להבין שיש כאן כאלו שלא רוצים לטייב את החקיקה, שרוצים לסכל חקיקה, ולכן הדרך לעמוד מולם היא לומר שהוועדה ממשיכה להתכנס – עד 22:00, 24:00, 02:00, 04:00 לפנות בוקר – כמה שצריך. ואני מודה ליושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה על הגיבוי שנתן לנו, ועוד נצטרך את הגיבוי, אדוני יושב-ראש הכנסת, בקרוב.
אני רוצה להודות גם ליושב-ראש הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ. גלית, אני חושב שחבר הכנסת אופיר כץ צריך להיות בעשירייה הראשונה של הליכוד, אולי בחמישייה הראשונה, בעזרת השם. אני מאחל לו את כל הטוב, בעזרת השם.
אתה בעד, השר בן גביר. גם אני בעד. הוא הולך איתי, וגם אני איתו, כתף אל כתף בכל מה שנדרש כאן. אם צריך למשוך כאן במליאה, אני ניצב לצידו, ואם צריך דברים בוועדות ובהליכי החקיקה, ובוועדות השרים ובכל תהליך, תמיד אופיר מתייצב כאן וממש מוסר את נפשו כאן על שלמות הקואליציה, על שמירה על הקול של הימין שיבוא לידי ביטוי כאן בבית הזה, שנוכל לקדם מדיניות של ימין, שנוכל לקדם את מה שהתחייבנו. והדברים האלה קורים – אנחנו מבצעים, מממשים את התהליכים האלה. התחלנו. אני כשר התקשורת ביטלתי את רפורמת הפגיעה בתקשורת של השר הקודם והחזרתי את חופש הבחירה לחרדים עם הקומה הכשרה.
בכלל, כאן אנחנו מתקנים את כל העיוותים הקודמים ומביאים כאן רפורמת תקשורת שתחזיר את הכוח לצרכן, בעיקר לצרכן הימני, בנושא של המגוון. בנושא של המחיר, זה יחזיר לכולם את הכוח; בנושא של המגוון, לצרכן השמאלני יש מספיק, יש לו את הכוח, יש לו את השופרות שלו, יש לו את ערוצי התעמולה שלו, אבל הצרכן הימני לא מקבל את זה – הוא לא מקבל את זה מספיק. יש, ברוך השם, ניצנים: ערוץ 14, ערוץ 15, שמוסיף איזון במנעד הזה של המגוון, ערוץ 16, ששמעתי שעומדים להקים את הערוץ הזה בקרוב, ועוד ועוד מגוון רחב של ערוצים.
אנחנו בעד חופש ביטוי. אנחנו בעד להחזיר את הכוח, לתת לעם את הקול שלו, שיישמע מקצה לקצה, בטלוויזיה, ברדיו – גם על הרדיו אנחנו עובדים, למרות שגם ברדיו הייעוץ המשפטי לממשלה ובג"ץ נלחמים.
וכאשר יש מלחמה בצפון, רק הציבור החרדי לא יכול לקבל – לא רדיו, אין לו טלוויזיה, אין לו טלפונים שמקבלים הודעות מתפרצות. אין כלום, חוץ מהצופר. והצופר הזה יכול להיכשל, והבית יכול להיות רועש ולא לשמוע את הצופר, וכן הלאה וכן הלאה. בכל הדברים האלו אני רואה, ואתה מרגיש בחוש, שהייעוץ המשפטי אצלי במשרד לא יכול להזיז אצבע, להזיז עט מקצה לקצה בשולחן בלי שסמפולינסקי, גיל לימון או בהרב מיארה המודחת יאשרו להם לעשות. אין מינוי. יש חוות דעת.
זה פשוט, תראו מה קרה עם הרשות השנייה החדשה. הממשלה מינתה רשות שנייה אחרי שהייעוץ המשפטי של משרד התקשורת העביר חוות דעת על כל שם ושם לוועדת המינויים של השופטת בדימוס שולמית דותן. קיבלנו חוות דעת מתכללת שאומרת שההרכב החדש של הרשות השנייה הוא בסדר גמור ועומד בכל המבחנים, כולל טיוטת חוות דעת של היועצת המשפטית של משרד התקשורת. אבל הטיוטה לא חתומה. למה? כי גיל לימון לא אישר אותה. הבאנו לממשלה – הממשלה אישרה, והייעוץ המשפטי לממשלה רץ לבג"ץ עם עמותות השמאל שלו. הוא עשה תרגיל. הוא לא גילה לנו שהוא לא הולך לייצג אותנו עד השנייה האחרונה. שאלנו, מזכיר הממשלה אומר: אתם מייצגים או לא מייצגים? תגידו לנו, כדי שנוכל לקבל ייצוג עצמאי. ולא גילו עד השנייה האחרונה. ואז בבג"ץ, הם אומרים לבג"ץ: אנחנו לא בעד הארכה עכשיו. ולכן, בגלל כל התהליך הזה, בג"ץ הוציא צו ביניים – בחוצפה, כן? בניגוד לחוק, החזיר את הרשות השנייה של הממשלה הקודמת לתפקד, קורא לה "המועצה היוצאת", שהיא כבר סיימה את תפקידה בהחלטת ממשלה ונכנסה מועצה חדשה, ובעצם עושים כל מה שבא להם. איך אמרה חברת הכנסת טל מירון? חברי הרשות השנייה, שהם כנראה גילו יושרה, הם אומרים: לא יכול להיות שאנחנו במועצה היוצאת סיימנו את כהונתנו, העם אמר את דברו, הממשלה אמרה את דברה. יש חוות דעת משפטיות לעילא ולעילא, אבל בגלל שהם רוצים לשלוט בתקשורת, הם מכריחים אותנו לחזור לתפקיד, למועצה הקודמת של הממשלה הקודמת. ולכן, רבים מהם התפטרו.
עכשיו, אין קוורום, אין מועצה יוצאת, וגם אין מועצה נכנסת. הכול תקוע. אז מה יגידו? שר התקשורת תוקע את הרשות השנייה. זה לא שר התקשורת, זה הייעוץ המשפטי. זה הבריונים בגלימות, שחושבים שהם ישלטו כאן, שרוצים לרמוס את העם, שלא נותנים לקול של העם להישמע. אותם חברי רשות שנייה שהתפטרו עשו את זה בשכל ישר, עם יושרה, עם הבנה מהי דמוקרטיה, שהעם אומר את דברו ותהליכים קורים ומינויים מתרחשים, ואי-אפשר להנחית ממגדל השן של בית המשפט העליון מינויים על אפם ועל חמתם של העם היושב בציון. לא יקרה.
ואני חושב שכל מי שיש לו יושרה מתוך המועצה היוצאת צריך להתפטר. לא מספיק אלו שהתפטרו – כולם צריכים להתפטר כדי להראות לבריונים, להגיד להם: אנחנו לא משתפים פעולה עם ניסיון לכפות את רצונכם על העם. העם בחר כנסת, בחר ממשלה, ואלה הדברים שקורים, ואתם צריכים לכבד את רצון העם. אתם רוצים? תתמודדו, תלכו לקלפי, תגישו מועמדות. אל תשבו במגדל השן ותרמסו את העם, את הכנסת ואת הממשלה השכם והערב.
זה רק שתבינו שההתמודדות הזאת עם החוק, מה שראיתם, זה לא בזעיר אנפין, כי ראיתם תמונה - - -
תודה, אדוני. מה שראינו בוועדה – ולא ראינו הכול, כי לא ראינו מה קורה מאחורי הקלעים, לא ראינו את ההתכתבויות ואת הלחצים שמופעלים, את ארגוני השמאל ואת חברי האופוזיציה שפתאום משנים את עמדותיהם כשמשהו קורה בחדר – לא ראינו את זה. ראינו רק חלק מהלחצים שמופעלים יום-יום על הממשלה, ברמיסה על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה. הם מאפשרים לנו לסלול כבישים – תסללו; להקים תשתיות מים, חשמל – זה בסדר, אבל למנות שופט שייצג את העם? לא ולא. לפתוח את השוק לתחרות, שקולות חדשים יישמעו? מה פתאום, למה שניתן לברברים להישמע בתקשורת באופן חופשי? לתת לציבור החרדי רדיו כי אין להם שום כלי אחר לקבל התראות בצפון? מה פתאום, לא מוכנים בשום אופן. נאלץ את מפקד פיקוד העורף לכתוב עמדה שאומרת שאין שום פערים בין הציבור הכללי לציבור החרדי. וכשפיקוד העורף מגיע אליי, הם אומרים: נסביר להם על ידי פשקווילים. כן, לציבור הכללי יש אינטרנט, יש לו הודעות מתפרצות, יש לו טלוויזיה, יש לו רדיו, והחרדים – נתלה להם בלוחות מודעות את ההתראות. זה מה שהם אומרים, כי הם לא רוצים שהקולות המגוונים שלנו יישמעו. הם לא רוצים שהעם יאמר את דברו בקלפי והאמירה הזאת תבוא לידי ביטוי בחלל הציבורי. הם לא מוכנים לזה.
ולכן, ראיתם שהמאבק כאן הוא מאבק יצרי. הוא מאבק על שליטה. הם מבינים שכאשר יהיה כאן שוק חופשי, כאשר לא יוכלו להטיל כל שבוע-שבועיים קנס על גלי ישראל או על ערוץ 14 כי אין יותר מעורבות בתוכן, אז זה יהיה מאוד קשה. כי אז לשדרנים, כתבים, עיתונאים, יהיה חופש ביטוי אמיתי. הם לא רוצים חופש ביטוי, הם רוצים חופש ביטוי רק לערוץ 12, רק לערוץ 13, כי הם מדבררים אותם. והדבר הזה לא מקובל על העם שלנו, לא מקובל על הכנסת הזו, לא מקובל על הממשלה.
ולכן, אנחנו הגענו לישורת האחרונה של חקיקת חוק התקשורת – החוק שיחזיר את הכוח לצרכן, החוק שישמיע את הקולות של כולנו במגוון ערוצי תקשורת, ולא יעזור לאף אחד – אתם יודעים מה? לא יעזור גם לערוצים – על פי השמועה, ערוצים 12 ו-13 מפעילים מטה חרדי שיצא נגד החוק הזה ויתלה פשקווילים נגד. ותלו בסוף השבוע פשקווילים נגד חוק התקשורת של השר ה"דתי", כן? הם ילמדו אותי מה זה להיות דתי, מה זה ערכים, מה זה מורשת ישראל.
אז אנחנו לא נרתעים. לא נרתעים מקמפיינים ממומנים, לא נרתעים מהסתה. אנחנו כאן לשרת את עם ישראל, ואתם יודעים טוב מאוד שהחוק הזה מביא איתו בשורה גדולה לאזרחי ישראל – מביא איתו בשורה של חופש, של חירות, של מגוון דעות, של שוק דעות פתוח ומגוון הרבה יותר מאי פעם, בלי יכולת של יועמ"ש – כמו שאמרה קודם בנאום הפתיחה שלה חברת הכנסת היושבת-ראש גלית דיסטל אטבריאן, ניסו להכניס לנו בכוח את הייעוץ המשפטי לממשלה כגורם השליט מאחורי הקלעים. היועץ המשפטי של הרשות כפוף, אי-אפשר לפטר אותו בלי אישור של היועצת המשפטית לממשלה, והיועץ המשפטי לרשות תלוי ביועצת המשפטית לממשלה. הוא יעשה את כל מה שהיא תגיד לו. הוא יסכל דברים, הוא יסכל מדיניות, הוא יפריע לאורך כל הדרך, בדיוק כמו שהם עושים לנו עכשיו בוועדה הזו. ומי שבאמת חופש הביטוי נוגע לליבו, מי ששוק חופשי ותחרותי נוגע לליבו וחשוב לו, צריך לתמוך בשתי ידיים – לא להצביע בשתי ידיים, שלא יהיו לכם בעיות, אבל לתמוך בשתי ידיים בחוק הזה שעומד בפנינו.
הפיצול שהגיע לכאן הוא פיצול בלית ברירה. יש חלקים בחוק שבגלל המגבלות שהוטלו עלינו בתחילת הדרך, שאמרו לנו אי-אפשר לקיים יותר מיומיים בשבוע, יותר מכך וכך שעות, עשר שעות שבועיות, גרמו לנו להתבוסס כל פעם מחדש באותם נושאים, לעבור ימים ושבועות בלי התקדמות משמעותית. למפרע מתברר שכל זה היה ניסיון לסכל את החוק. אמרו לי לא לבוא לוועדה, לא כדאי שתבוא לוועדה, לא כדאי – למה לא כדאי? ואז הם מתלוננים: השר לא נמצא פה, אז לא מתקבלות הכרעות. לא מתקבלות הכרעות, בוא נחזור לדיונים מהותיים מחדש.
כשהבנתי את המשחק הזה, החלטנו שאני אהיה בוועדה בכל דיון, אני אכבד את הכנסת, אני אשיב על כל שאלה, וראינו בחודש-חודשיים האחרונים שהכרעות מתקבלות, שאנחנו מבצעים שינויים שמביאים חוק טוב יותר ואיכותי יותר. אבל לצערי, בסד הזמנים של הכנסת, שעומדת לסיים את כהונתה, לא הצלחנו להגיע לפרקים שהם חשובים אבל לא דחופים. פרק האכיפה והפיקוח הוא פרק חשוב, אבל הוא לא דחוף, כי האכיפה והפיקוח מתבצעים בדרך כלל למפרע, לא מייד. ולכן, עד שתקום המועצה ועד שהיא תקבע כללים, ועד שיצטרכו לעמוד בכללים האלה ולבחון אם עומדים או לא עומדים בכללים האלה, זה תהליך שיימשך בין שנה לשנתיים לפחות. ולכן אני מעריך ואני בטוח שהכנסת הבאה תשלים את מלאכת החקיקה של פרקי האכיפה והפיקוח כדי לא להשאיר רגולטור, מאסדר, בלי יכולת לאסדר את השוק על פי חוק.
אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת הפיצול. אני מודה לכל העוסקים במלאכה, כמובן, חבר הכנסת אבי מעוז, שגם הוא היה מבין המשכימים והמעריבים בוועדה שלנו וגם סייע שם. אני מודה לכולם ומבקש לתמוך בחוק. אנחנו מבקשים, אדוני יושב-הראש, הצבעה שמית.
2,865 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.