קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מחר אחר הצוהריים הכנסת תבחר את מבקר המדינה הבא. אירוע חשוב לכל הדעות. לכאורה הבחירה צריכה להיות קלה לכל מי שטובת המדינה חשובה לו יותר מטובתו של אדם כזה או אחר. בחירה בין יוסף אלרון, שופט העליון לשעבר, לעורך הדין הפרטי של נתניהו. בחירה בין איש מקצוע הנאמן למדינה לבין קונסליירי, כזה שנאמן למי שדאג להגיש את מועמדותו.
אני יודעת, יודעת שיש מבין חברי הקואליציה שמצקצקים אל מול התמיכה שלנו באלרון. לכאורה אחד מהקואליציה, מי שהסכים עם יריב לוין לביטול הסניוריטי בבית המשפט העליון. נכון, הוא חשב אחרת מאיתנו, ניסה לאתגר את שיטת הסניוריטי. מבחינתי אין בלחשוב אחרת פסול, זה לגיטימי וממש בסדר. האמת היא שאין לי שמץ של מושג מה דעותיו הפוליטיות של השופט אלרון, אבל אני יודעת עליו דבר חשוב: הוא אדם ראוי לתפקידו. אני אבחר בו לא כי הוא משלנו או לא משלנו, אנחנו נבחר בו כי הוא של המדינה וכי הוא ראוי. הצעיר מבין תשעה אחים, שנולד במעברה בחיפה, סלל את הדרך במו ידיו עד לכס כהונת שופט בית המשפט העליון. אני אבחר בו. אני מאמינה שזה גם מה שיעשו חברים מהקואליציה שמבינים שבעולם מתוקן ראש ממשלה לא מציג את עורך הדין הפרטי שלו כמועמד למבקר המדינה.
כנראה שיש לנתניהו מורה טוב. טראמפ מינה את עורך הדין הפרטי שלו תחילה לסגן שרת המשפטים וכעת לשר המשפטים בפועל. נתניהו רוצה גם. תחילה רוצה למנות את עורך דינו למבקר המדינה, ובשלב הבא יפעל למנות אולי את עמית חדד ליועץ המשפטי לממשלה. למה לא? ככה זה כשהנאמנות הנדרשת היא לאדם ולא למדינה.
אז חבריי חברי הקואליציה, אתם יודעים שהשופט אלרון הוא אדם ראוי. אתם אפילו רציתם לראות אותו כנשיא בית המשפט העליון. אז מחר, בבואכם לבחור מבקר מדינה מאחורי הפרגוד, קבלו את ההחלטה הנכונה למדינה, לא לראש ממשלה נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ראש ממשלה שמזמן איבד את הצפון, תרתי משמע, איבד כל רסן, איבד את הדרך.
305 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.