גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני תכף אתחיל ואדבר על משהו קצת אחר, אבל לפני כן אני רוצה לברך את חברתי חברת הכנסת שלי טל מירון, שבהחלט עושה עבודה מדהימה, טובה, מקצועית, שעות על גבי שעות.
למה את מתאמת כל כך הרבה דיונים לכל כך הרבה שעות? גמרת לנו אותה. אבל היא עמדה בזה בגבורה, וכל הכבוד, שלי. כל המפלגה מאחורייך, את מייצגת אותנו נאמנה. ותכף גם שלי תעלה ותדבר פה על החוק.
אני רוצה לדבר על דיון שהיה אמור להתקיים היום ובוטל בוועדה לביטחון פנים, אצל חבר הכנסת פוגל, בנושא של הרפורמה בכלי הירי ועל מדדי ההצלחה לרפורמה. למעשה המדדים של ההצלחה לרפורמה היום – זה נמדד בהיקף של חלוקת הנשק. האתגר שאני חושבת שאנחנו צריכים לדבר עליו ולשים עליו זרקור, זה הנושא של איך אנחנו מוודאים שנשקים לא מגיעים לאנשים אלימים או מסוכנים. אני בטוחה שגברתי תוכל להסכים איתי על זה. אנחנו עדים לזה שיש עלייה מאוד גדולה ברצח של נשים, ובכלל גם ילדים, לצערי, מ-7 באוקטובר.
שבעה ילדים. זה שבעה, כי זה לא מכסה את החשבון טוב. זה שבעה ו-64. מתוך זה, 47% מהאנשים שנרצחו ב-2025 נרצחו מנשק חם. את צודקת, גברתי, שרובם מנשק לא חוקי. זה נכון.
הרוב המוחלט, זה נכון, מנשק לא חוקי. אבל מה שקורה זה שמציפים את השוק בנשק שהוא נשק גם חוקי, הוא גם זולג לנשק לא חוקי, וגם, התופעה של הנשק הלא-חוקי, המדינה חייבת להידרש אליה וגם לתת שם פתרונות. בתוך המרחב של נשק, גם חוקי, בתוך הבתים נשים מדווחות – וגם אני קיבלתי פניות ציבור כאלה, על נשים שמספיק שבן הזוג שלהן הולך ואומר: אני מוציא נשק, הולך להוציא רישיון לכלי נשק. הוא לא צריך לירות בה, הוא גם לא צריך להביא באמת את הנשק הביתה. מספיק שיש את הרישיון לנשק, והוא אומר לה את זה, והיא כבר יותר שתוקה, היא כבר יותר כנועה, היא כבר לא יכולה אפילו ללכת להתלונן מהפחד שהוא יעשה שימוש בנשק.
אני חושבת שיש לקונה שהמשרד לביטחון לאומי צריך להידרש אליה, גברתי, ואולי את תוכלי גם לעזור בזה.
כשמשרד הרווחה מדווח למשרד לביטחון לאומי שהגיע אליו מקרה של משפחה שיש בה גבר שהוא חשוד כגבר אלים, יש לו הערכת מסוכנות, ומשרד הרווחה מדווח למשרד לביטחון לאומי שיש גבר אלים ולא לתת לו נשק – אם הוא מדווח למשל ביום ראשון, וביום שלישי הגבר רק הלך להוציא את רישיון הנשק, גברתי, הוא יקבל את הנשק, כי הם לא יראו את ההודעה. זו לקונה בסך הכול טכנית, והמשרד לביטחון לאומי צריך לפתור את זה. אני חושבת שחבר הכנסת פוגל – אני מצטערת שהוא לא נמצא פה – אבל באמת אפשר לפתור ולהידרש לזה. תודה רבה.
460 מילים של עדי עזוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.