אדוני היושב-בראש, אני רוצה לדבר על האיש שנתמנה לא מזמן ליו"ר ועדת החינוך בכנסת. לפי הבנתי, מי שמכהן היום כיו"ר ועדת החינוך, אין לו בגרות. הוא לא סיים בגרות. במה הוא מתעסק? הוא מתעסק בפרובוקציות נגד יישובים ערביים, נגד תלמידים ערבים. כי תפיסת חינוך אין לו, אז במה הוא יתעסק בוועדה? הוא מצא את הנוסחה, הנוסחה שבאמצעותה – החבר'ה האלה חושבים שבאמצעות שיח מרעיל, באמצעות שיח של הסתה, הם מתחזקים איפשהו בבייס שלהם ומביאים יותר קולות. אז יו"ר ועדת החינוך יוצא מדי פעם בהצהרות שהוא רוצה לערוך ביקור של פרובוקציה, למעשה, ביישוב מסוים. הוא דיבר לאחרונה על טובא-זנגריה. מה יש לו נגד טובא-זנגריה? מה יש לו נגד התלמידים בטובא-זנגריה?
חוץ מזה שהם ערבים. הוא יושב-ראש ועדת החינוך, הוא לא סיים 12 שנות לימוד, אין לו בגרות. הוא לא מבין בחינוך, הוא לא מבין איך ניגשים לתלמידים, איך מדברים אליהם. אני מכיר את זה, כי הייתי שם. אז במקום לעסוק בעבודה שלו, להיות יו"ר ועדה של כלל אזרחי המדינה, כלל אזרחי המדינה, לכל אוכלוסיות המדינה, הוא בא לעורר פרובוקציות ולחפש קולות. כמה חודשים לפני הבחירות הוא מתחיל לחפש קולות. הוא רוצה למצב את המפלגה הצונחת שלו, שלא עוברת את אחוז החסימה. איך עושים זאת? איך עושים זאת?
באמצעות פרובוקציה שמעוררים ביישוב ערבי. הסוכות הזה, לאיזו מפלגה הוא שייך?
זה שלא סיים 12 שנות לימוד, לאיזו מפלגה הוא שייך? זה ששמו אותו יו"ר בוועדת החינוך, לאיזו מפלגה הוא שייך? הם באים לחפש קולות באמצעות פרובוקציה נגד היישובים הערביים.
נגד טובא-זנגריה. אבל אני רוצה לתת לו עצה, היושב-ראש – שינסה להתעסק בדברים שהם יותר חינוך, לא פילוג ולא שנאה.
256 מילים של ווליד טאהא. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.