קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש – אומרים "היושבת-ראש" או "היושבת בראש"?
מה שבא לי. גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, ראיתי כאן את חברת הכנסת דיסטל מאוד נרגשת מהמעמד ומההשקעה שהם השקיעו בחוק הכל-כך חשוב הזה, ואני רוצה להזכיר לכם קצת את ההיסטוריה של החוק הזה. החוק הזה היה אמור להיות בוועדת הכלכלה, גברתי היושבת-ראש. זה מקומו. על דברים מהסוג הזה נהוג לדבר בוועדת הכלכלה. אלא מה? יושב-ראש ועדת הכלכלה הוא לא שפוט של הממשלה, יש לו דעה עצמאית. הוא ממלא את תפקידו כפרלמנטר, כראש ועדה, על מנת לבקר את פעילות הממשלה, זה מה שהכנסת עושה. אני מזכיר לכם, תפקידה של הכנסת הוא לבקר את הממשלה. אבל מה? זה לא מתאים, כי החוק הזה, מן הסתם, לא היה עובר כמו שמנסים להעביר אותו בוועדה המיוחדת לתקשורת, כשהשר יושב שם, השר הנערץ על ידי חברת הכנסת דיסטל יושב שם ככלב שמירה של הממשלה לראות שלא יסטו מהחוק.
ולכן הקימו את הוועדה המיוחדת הזאת, והחוק הזה הוא עוד חוק בדרך להפוך אותנו, את מדינת ישראל – כמו מדינות אחרות שהשתמשו באותם כלים בדיוק; בהתחלה הולכים על בתי המשפט, אחר כך הולכים על המשטרה, אחר כך מכריעים את התקשורת. ולכן כל תפקידו של החוק הזה הוא לייצר סתימת פיות, לעשות את התקשורת רדודה מאוד. בהתחלה לקחו את התקציב מהתאגיד, כדי שלא יוכל לעשות תחקירים, חס וחלילה. אחרי זה יעשו הרבה מאוד תוכניות רדודות – אני מציע לכם להסתכל בכל מיני מדינות אחרות – בשביל להביא קצת רייטינג כדי שאפשר יהיה למכור פרסומות ברייטינג הזה. לא יודע מה, האח הגדול, לא יודע, המרוץ למשהו, כל מיני דברים מהסוג הזה, העיקר שלא נתעסק בחדשות. העיקר שהחדשות, התחקירים, הדברים העצמאיים, זה לא יהיה. אסור לבקר. אסור לבקר, צריך ליישר שורות יחד עם הממשלה.
אנחנו רואים את זה כאן בכנסת בצורה הכי בוטה שיש. אין היום בישראל כנסת. הכנסת היא זרוע של הממשלה. אין את הרשות הזאת, היא לא קיימת. הממשלה עושה כאן מה שהיא רוצה, יושב-ראש הכנסת נותן לממשלה לעשות מה שהיא רוצה, ולכן זה בהחלט ערב מאוד מאוד עצוב, ומתווסף לערבים עצובים אחרים. חבל שכך. אבל אל תדאגי, גברתי היושבת-ראש, אנחנו ננצח בבחירות, אנחנו נבטל את כל החוקים האלה. זה הדבר הראשון שנעשה. נבטל חוק אחרי חוק אחרי חוק ונחזיר את ישראל למקום שבו הכנסת מבקרת את הממשלה, ואנחנו רוצים שיבקרו אותנו, כדי שנעשה כאן עבודה טובה לטובת אזרחי מדינת ישראל שמיוצגים בבית הזה. תודה רבה.
378 מילים של רם בן ברק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.