קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, גברתי היושבת-ראש. קודם כול בנושא החוק, אני רוצה להגיד תודה לשלי, שעשתה שם ימים ולילות, בוועדה הזאת; שהתמקצעה, למדה כל פסיק ושורה בחוק הזה, ולא נתנה לשום דבר לחמוק מעיניה; שניהלה מאבק בלתי מתפשר, לעיתים ניצחה ולעיתים לא, אבל כל ניצחון כזה, אני באמת זוקפת אותו לזכותך. תודה, את נלחמת שם בשם כולנו ועבור כל אזרחי מדינת ישראל.
אני רוצה רגע – באמת, כאילו לפעמים אתם לא מבינים למה אנחנו לא סומכים על הממשלה, למה יש לנו כאלה חיכוכים, למה על כל דבר אנחנו נאבקים. אבל אז כאילו קרה השבוע איזה אירוע, שאף אחד אפילו לא מדבר עליו מראש שנרמלנו את ההתנהלות של הממשלה הזאת. שר המורשת עמיחי אליהו פונה לשופט בהודעת ווטסאפ, במטרה להשפיע על הליכי עתירה בנושא המנכ"לית של רשות העתיקות. זה בלתי נתפס. הוא גם כותב לו בהודעת ווטסאפ שהשופט כנראה נשען על סיפורים מבחוץ. שר – אני חוזרת על זה, כי אי-אפשר להבין את זה – כותב הודעה לשופט שדן בעתירה שנוגעת למשרד שלו ולמינוי שלו של מנכ"לית. מה נלין על אזרחי מדינת ישראל אם הם נוהגים לא תקין או לא בדיוק על פי החוק, אם שרים נוהגים ככה? אף אחד לא חושב פה על דוגמה אישית, אף אחד לא חושב פה על האחריות שלו.
זה לא נגמר שם. כי את קצת קצת חופרת, ואת רואה שיש פה אירוע הרבה יותר מורכב ובעייתי, כי מסתבר שמראית עין כבר בכלל לא מעניינת אף אחד. אותו שר, עיריית ירושלים אישרה 1.5 מיליון לערב לזכר הסבא של השר. עכשיו, עיריית ירושלים לא מתנהלת רק מתקציבה, התקציב במדינת ישראל גם תומך בעיריית ירושלים, אני לא יודעת בכמה, אבל אני יודעת שמדובר בסכום לא קטן. עכשיו, האירוע הקודם, אגב, שהיה אמור להיות לכבודו של הסבא של השר בוטל בגלל המלחמה ועבר לזום. ולדי, אתה יודע כמה עלה האירוע בזום? אתה יודע? 875,000 שקלים. אירוע בזום. וזה לא מעניין אף אחד, וזה מגיע מהכסף של כולנו. ואחר כך שואלים למה אנחנו לא סומכים פה על אף שר; למה אנחנו לא סומכים פה על אף חקיקה; למה אנחנו מפחדים שכל פסיק של כוח שאתם ממשיכים לקחת אליכם ינוצל לרעה. זאת הסיבה.
זה לא משנה. יש עניין של מראית עין, ועדיין - - -
לימור, יש פה עניין של מראית עין, ואני גם ציינתי שהאירוע עבר לזום, ועדיין הוא עלה 875,000 שקלים. יש פה משהו שהוא, תסלחי לי. לא נשמע הגיוני, לא נשמע הגיוני.
ניסיתי לחפור, לא קיבלתי תשובות, לצערי.
אני לא באה בטענות על האירוע, אני באה בטענות לגבי מראית העין, היה צריך איזשהו גילוי נאות, ואני באה בטענות על זה שהאירוע עבר לזום ולא אמור לעלות כל כך יקר.
418 מילים של יסמין פרידמן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.