קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה. גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, בשעה המאוחרת הזאת שאנחנו יושבים כאן בתוך הכנסת, אני רוצה לומר לכם שהייתי רוצה להאמין שבימים האלה הכנסת תתעלה מעל עצמה. הרבה מילים נאמרו, הרבה דברים דוברו, ולצערי נדמה ש-120 חברי הכנסת, ובתוכם ממשלה שלה יש אחריות גבוהה יותר, גדולה יותר, ואתם כקואליציה, לא מצליחים להתעלות לגודל השעה.
אין ספק שהפער בין מה שמתרחש בבית הזה לבין מה שקורה בערי ישראל וברחובות ישראל הוא רק פער שהולך ומעמיק. לא יכול להיות מצב שהנחיות פיקוד העורף – מדינה שלמה נמצאת תחת מתקפת טילים של איראן. נכון, זה מצריך מאיתנו אורך רוח, וברוך השם שיש לנו את הצבא הכי חזק בעולם. ברוך השם. אבל לצד זה, אנחנו צריכים להיות הדוגמה האישית. ואנחנו כאן, בשעת לילה מאוחרת, וגם אם הייתי – אני רוצה לומר לך שאני התלבטתי, התלבטתי כיושבת-ראש סיעה מה אני הולכת לומר ליושב-ראש המפלגה שנמצא כאן, חבר הכנסת בני גנץ, שר הביטחון לשעבר; הרי עניינים ביטחוניים הם מעל הכול, מעל כל מחלוקת בין קואליציה לאופוזיציה, ואמרתי: אולי יש דברים חשובים בתוך הגירעון הזה שהולכים להעמיק אותו לטובת צרכים ביטחוניים. אילולא היינו מבינים ש-5 מיליארד שקלים הולכים להיות מחולקים ככספים קואליציוניים, את יודעת מה? ייתכן שבמקום מתוקן היינו מצביעים על זה בעד. אבל אנחנו יודעים ש-5 מיליארד שקלים, וכל שקל, כל תקציב, הוא משמעותי בימים האלה, בהגנה על מדינת ישראל ואזרחיה. אנחנו מבינים שלא לוקחים את כל הכספים שיכלו לסייע במאמץ המלחמתי ושמים אותם לטובת זו, אלא מעמיקים גירעון ונותנים עוד תוספת של 2.6 מיליארד שקלים, שהם מבורכים לתקציב הביטחון, כורח המציאות. אבל כספים קואליציוניים אינם כורח מציאות, אלא כורח פוליטי של הקואליציה הזו.
ועל כן, גברתי היושבת-ראש, אני מצירה על כך. אפשר היה לחלק את התקציב אחרת. ואם זה היה נעשה בשכל ישר ובאחריות, אז בוודאי היינו גם מצביעים בעד, במיוחד בימים האלה. אבל כשפותחים את הכנסת לנושאים שהם לא רלוונטיים לביטחון, ולנושאים שמפלגים את עם ישראל ומעמיקים את הקרע בתוך עם ישראל, ובוודאי שגם לא מקצים את התקציבים הראויים לביטחון, אני חושבת שאין מנוס אלא להצביע נגד ולומר לקואליציה הזאת להתעשת.
לסיום, גברתי היושבת-ראש, ראיתי את הסרטון שבו לוקחים אותך ועוד נשים עם כיסוי ראש, ואני גאה – יש לי אחיות עם כיסוי ראש; יש לי אחיות, כמעט כל אחיותיי עם כיסוי ראש; לבזות את כיסוי הראש, ולומר שזו הדתה – אין לי מושג אפילו איך קוראים לבחור – זה פשוט בושה וחרפה. בושה וחרפה. אנחנו צריכים להיות גאים ביהדות שלנו, אבל בטח שכל אישה תחיה באמונתה מבלי שנבזה אותה. אני בטוחה שאם מישהו היה עושה את זה על ישראליות ערביות, עם חיג'אב, אז כנראה הוא היה מזדעק כשעושים להם את זה ולא היה מעז לעשות את מה שהוא עשה. זה ביזיון, ואנחנו צריכים לגנות את זה מקיר לקיר בבית הזה. אז לא לתת לאף אחד להוריד את הרוח ולבזות את היהדות היקרה שלנו. תודה.
451 מילים של פנינה תמנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.