הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2026) (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, ה' עוז לעמו נותן. יש לנו דור של גיבורי וגיבורות- על. לוחמי ולוחמות צה"ל עושים את הבלתי-ייאמן במערכה, באוויר, ביבשה ובים. ואני אומרת לכם, אני בוגרת 31 שנות שירות בצה"ל, ואני לא יכולה שלא להתרגש כל פעם מחדש. התרגשתי ב-7 באוקטובר כשראיתי לוחמות שריונריות מחרפות נפשן כדי להגן על אזרחים בקיבוץ חולית, דורסות, הורגות ויורות במחבלים באומץ לב מבלי להניד עפעף, מתוך אמונה בצדקת הדרך. התרגשתי ביום שישי כשראיתי קטע של סרטון של טייסת ונווטת בקוקפיט מעל שמי לבנון, במטוס הכי טכנולוגי שיכול להיות, עושות את הבלתי-ייאמן כדי להגן על עם ישראל. אני מבקשת מכאן להצדיע להן, לאותן לוחמות, ולחבק אותן, וכמובן לברך את הלוחמות האלה שישובו בשלום. צר לי מאוד שיש כאלה שעדיין סבורים שצבא זה לא מקום לנשים. אני סבורה שמי שחושב ככה לוקה בעיוורון ארגוני וגם תקוע בתפיסות עבר, אבל יתרה מכך, לא מבין את הצורך המבצעי של צה"ל. אם לא היו לנו לוחמות גיבורות, מתנדבות, שמהוות בסך הכול 20% מהכוח הלוחם – כל לוחם חמישי זו לוחמת – אז פערי כוח האדם בצה"ל עוד היו יותר גדולים. היום חסרים בצה"ל 12,000 איש, ותחשבו מה היה קורה אם לא היו לנו את אותן לוחמות. וכשאני שומעת שהרבנים, רבני הציונות הדתית, שולחים מכתב היום נגד שילוב לוחמות ברק"ם, בשעה שצה"ל נערך להרחבת המערכה - -

- - אני אומרת: זה לא פחות מפגיעה ברוח הלחימה, וזו זריעת דמורליזציה בצה"ל. איך אפשר לעשות דמורליזציה כשמדובר בפרמדיקיות, שאנחנו יודעים שהן מצילות חיים? בקשר"גיות, בנהגות, בנשים שעשו את הבלתי-ייאמן?

אני עשיתי כנס של לוחמות ממש לפני כשבועיים, והן הגיעו וסיפרו מה הן עשו בקרב, ובאמת צריך רק להצדיע להן. ואני אומרת לכם, אני מאסתי בכל מי שעושה דה-לגיטימציה ללוחמות גיבורות. זה פשוט לא ייאמן, ואני חושבת שצריך לגנות את זה. אני מציעה לכל הרבנים המכובדים לעסוק בענייניהם ולהותיר את צה"ל מחוץ לשיח הפוליטי. חוסנו של צה"ל מורכב מכוח האדם שבו, וכוח האדם, הלוחמים והלוחמות, הוא השפיץ של החוד שיש לנו בעם ישראל, ומה שצריך לעשות זה רק להצדיע להם. ומכאן אני רוצה לברך את הלוחמים ואת הלוחמות ולאחל להם שישובו הביתה בשלום.