קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אולי שמתם לב, אנחנו פה בעקבות מיני משבר קואליציוני בנושא כספים לחרדים, לחינוך, אז בואו ניתן לא 60 שניות, אלא 160 שניות על מה המשבר. תאמינו או לא, אבל כסף שמגיע למטרה מסוימת צריך גם לצאת למטרה מסוימת. אני יודע, קשה להבין, קשה לקבל, אשכרה יש מחויבויות שצריך לקיים.
אז בתקציב מדינת ישראל מוקדש לחינוך חרדי לא מספיק כסף, אני כבר אומר, בערך 4 מיליארד שקלים. מה-4 מיליארד שקלים – מ-3.5 מיליארד מתוכם נהנות שתי רשתות החינוך הפוליטיות היחידות בישראל: אחת של ש"ס, בני יוסף, ואחת של יהדות התורה, החינוך העצמאי. והינה, הרשתות האלה, על פי חוק משנת 1992, מקבלות 100% תקציב. עד כאן מעולה. אבל הן גם צריכות לתת 100% ליבה. והינה, הפתעה הפתעה, בספר החוקים של מדינת ישראל מקבלים 100%, לא נותנים 100%. באו כמה מחכמי הדור ואמרו: לא נורא, נבקש גם אופק חדש, עוד 40% תקציב. למה? למה לא? אה, לא, גם גפ"ן לא קיבלנו, אנחנו רוצים גם גפ"ן. בסוף בסוף הוועדה לביקורת המדינה, ועדת הכספים, בג"ץ אחד, בג"ץ שני – נעצר הכסף, אין תוספות.
עכשיו הגענו לתקציב 2026, והינה, הפלא ופלא, כל הכספים שהיו בדרך כלל מגיעים בסוף שנה על פי דיווח לרשתות נכנסים לבסיס התקציב בתקציב 2026. באו חכמי ישראל, האנשים הישרים ששומרים על הקופה הציבורית, ואמרו: רגע, אם אתם רוצים תוספות – אהלן, 100% ליבה, מה איתה? אה, לא, זה לא צריך. תגידו רגע, אבל מה עם הכספים משנת הלימודים הקודמת שהייתם צריכים להחזיר? לא, לא החזרתם עדיין. אה, יש שלושה בג"צים תלויים ועומדים – בג"ץ מיקי לוי, בג"ץ המיליארד ובג"ץ חדו"ש? בסדר, הבג"ץ יחכה, נבקש עוד דחייה. הגענו לתקציב, ל-money time, תרתי משמע, והכסף לא עובר. הכסף לא עובר, כי מה לעשות? הוא לא מגיע. כי אם אתה לא מדווח ואתה לא מפקח, אתה לא תקבל כסף.
נרעשו חכמי ש"ס ויהדות התורה ואמרו: לא, לא, לא, אנחנו לא נצביע בעד התקציב. אמרו להם הקואליציה: בסדר, אין תקציב – נלך לבחירות. אה, לא, בעצם לא התכוונו, לא התכוונו שלא נצביע בעד התקציב, רק אנחנו רוצים את הכסף בחזרה. אבל אי-אפשר להעביר אותו. איך זה ייגמר? כולנו יודעים – הכסף לא יעבור, כי הוא לא יכול לעבור, כי זה לא חוקי שהוא יעבור; החרדים יצביעו בעד, כי אין להם ברירה אחרת, וביבי יבטיח להם.
376 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.