קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנו זוכים לחזות בימים עצומים, ימים שבהם ההיסטוריה היהודית, ההווה שלנו והחזון של נביאי ישראל נפגשים כהרף עין על בימת חלומה של האומה.
רק בחודש שעבר ציינו את יום השואה הבין-לאומי. שם, בגיא צלמוות, היינו כצאן לטבח. לא הייתה לנו מדינה, לא היה לנו צבא, ולא הייתה לנו האפשרות הבסיסית להיקהל ולעמוד על נפשנו. היינו מפוזרים ומפורדים בין העמים, תלויים בחסדי זרים שביקשו להשמידנו ולמחות את זכר היהודים מעל פני האדמה.
אבל היום, ברוח ימי הפורים הנושפים בעורפנו, אנו זוכים לתיקון הגדול: לא פליטים חסרי מגן אנחנו. עם ישראל שב לארצו, שב לעצמו ושב אל היכולת להשיב מלחמה שערה ולהגן על חייו. המילים "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד על נפשם" הן המציאות של מדינת ישראל ושל החיילים הגיבורים שלנו, שנלחמים בכל יום על קדושת החיים ועל קיומו של עם הנצח; לוחמינו האדירים, שניצבים שם ומשמיעים את שאגת הארי המהדהדת בכל העולמות.
בפרשת פרה, שנקראה בשבוע שעבר, קראנו בהפטרה את נבואת יחזקאל, ונדמה שהמילים הללו נכתבו בדיוק עבור הרגע הזה שבו אנו ניצבים. הקדוש ברוך הוא מבטיח לנו: "ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם". הוא ממשיך: "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם". והדור ההדור והמפואר שלנו זוכה לראות זאת במו עיניו; כולנו חשים את הלב החדש הניתן לעמנו. הלב הזה, לב של בשר, לב הפועם בעוצמה של מסירות נפש, של אחדות, של אהבת אמת שנחשפת דווקא ברגעי המשבר הקשים ביותר. אנחנו משילים מעלינו את לב האבן של הגלות, את הייאוש והחולשה, את הניתוק והפירוד, ולובשים רוח של גבורה יהודית עתיקה, חדשה, מחוברת. הנביא ממשיך ומתאר את מה שאנו זוכים לראות ביהודה ושומרון, בדרום ובצפון: "והושבתי את הערים ונבנו החרבות והארץ הנשמה תעבד - - - ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן".
אדוני היושב-ראש, גם כשקשה, גם כשאנחנו חווים מכאובים, אסור לנו לרגע לאבד את האופטימיות והתקווה. אנחנו בעיצומו של תהליך גאולה מופלא: הארץ הזאת, שהייתה שממה במשך אלפיים שנים, פורחת למעננו; הערים החרבות נבנות מחדש; כל בית שאנו בונים, כל עץ שאנו נוטעים הוא עדות לכך ש"אני ה' בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני ה' דברתי ועשיתי".
וכל אחיי בית ישראל, בימים המאתגרים והעצומים הללו אני פונה אליכם: שורו, הביטו וראו מה גדולים הימים הללו, וזכינו כולנו לחזות בניסים העצומים לצד האתגרים הגדולים, הניסים שעושה עימנו ה' יתברך. בואו נשאב כוח מהידיעה שאנחנו דור שזוכה למה שמיליוני יהודים לפניו רק יכלו לחלום עליו, שאנחנו עם הנצח, מכוח "בנים אתם לה' אלהיכם".
נמשיך לבנות, נמשיך להילחם, נמשיך להאמין. עם ישראל חי, וברוח הנבואה הוא הולך ומנצח, הולך ונטהר, הולך ומשיב שכינה להיכליו, הולך ובונה את בית תפארתו. את תהליך הלידה הזה על ציריו ומכאוביו אין מי שיכול לעצור אותו. עם ישראל חי. תודה רבה.
432 מילים של לימור סון הר מלך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.