קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, גברתי. חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני חייב להתחיל ולומר שההצבעה הזאת היא לא רלוונטית, כי החוק הזה הוא לא רלוונטי. הוא יאבד את הרלוונטיות שלו בערך אחרי שבוע. הוא לא רלוונטי, כי התקציב הזה הוא לא רלוונטי. המספרים לא רלוונטיים. ההכנסות לא רלוונטיות, ההוצאות לא רלוונטיות ויעד הגירעון לא רלוונטי. אחת הבעיות היא שאנחנו הגענו לאירוע הזה, אירוע גדול – המלחמה הגדולה והצודקת – הגענו אליו בלי שוליים. כי בשנתיים וחצי, בעצם בשלוש השנים האחרונות, הממשלה ושר האוצר ניהלו מדיניות פיסקלית מופקרת, מופקרת לחלוטין. פעם אחת לא עמדו ביעד הגירעון. פעם אחת לא קיימו את ההתחייבויות שלהם, לא מול סוכנויות הדירוג, לא מול הקהילה הבין-לאומית, ולא מול כנסת ישראל. פעם אחר פעם אנחנו תיקנו את תקציב המדינה. אני לא זוכר דבר כזה. וגם הפעם, כל מה שהממשלה עכשיו כביכול שמה בצד, זה יספיק אולי לשבוע. מה זה הדבר הזה? אני לא מבין איך אפשר לנהל תקציב מדינה בצורה כל כך לא מקצועית.
ואני רוצה לציין עוד משהו, אני רוצה לציין מספר: 78 מיליארד שקל. 78 מיליארד שקל זה מספר עצום שהוא בסדר גודל של תקציב הביטחון לפני המלחמה. ולמה אני מציין את המספר הזה? כי 78 מיליארד שקל זה הסכום העודף שאנחנו משלמים היום על חובות של מדינת ישראל ב-2026, לעומת שנת 2022. 22 מיליארד שקל על חשבון הריבית ו-56 מיליארד שקל על חשבון הקרן. בואו נחשוב על זה: 78 מיליארד שקל זה יותר מתקציב הבריאות של מדינת ישראל. אז נכון שהמלחמה עולה כסף, ועלתה לנו עד עכשיו כ-250 מיליארד שקל, ועדיין חלק גדול מהסכום הזה, זה גם הכספים הקואליציוניים – 20 מיליארד שקל בארבע השנים האחרונות. וגם התנהלות, באמת אני לא יודע איך לקרוא לזה – חלק גדול מהסכום הזה זה הורדת דירוג האשראי. ואם שר האוצר, מתחילת המלחמה, מפברואר 2024 כשלראשונה דירוג האשראי שלנו ירד, היה מפנים את האירוע, חלק משמעותי מהסכום הזה היה אפשר לחסוך. אבל יש לנו שר אוצר לא מקצועי, שלא מתעניין בכלל במטריה הזאת, ואת המחיר הכבד משלמים אזרחי מדינת ישראל, וישלמו, ישלמו גם השנה. תודה.
325 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.