קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשאול את חברי הממשלה: אתם גרים בישראל? בימים האלה, אתם גרים בישראל? אני שואל את זה כי רמת הניתוק שלכם היא בלתי נגמרת, בלתי רגילה. איך יכול להיות שבזמן שטייסי חיל האוויר תוקפים באיראן, שכוחות צה"ל מתמרנים בלבנון, שזה זמן שדורש אחדות בעם ישראל, אתם קורעים את עם ישראל? עכשיו להחזיר את חוקי ההפיכה המשטרית? עכשיו אתם מחזירים בכל הכוח את הקרע, את הפילוג, את השיסוי של אחד בשני? עכשיו זה הזמן?
ועדות הכנסת לא דנות בגזל של הגנים הפרטיים – הילדים בבית וההורים משלמים לגנים. לא דנים בזה אלא דנים בביטול תפקיד היועמ"שית. ועדות הכנסת לא דנות במתווה הפיצוי לעסקים הקטנים. לא בזה. הן דנות בחיסול תאגיד השידור הציבורי. ועדות הכנסת לא דנות בפערי המיגון שיש בצפון ובדרום. לא בזה, אלא בהשתלטות על התקשורת החופשית במדינת ישראל. איפה אתם חיים? כמה ניתוק צריך להיות בכם? כמה ערלות לב כדי להתעלם מהצרכים של עם ישראל? להביא אותנו לכאן לכנסת תחת טילים, כשהילדים שלנו בממ"דים, ולא לדאוג לצרכים של אזרחי ישראל אלא בחוקי ההפיכה המשטרית. ולא רק שהכנסת לא ממלאת את תפקידיה בלדאוג לצרכים, למצוקות של אזרחי ישראל – אתם לא מאפשרים לכנסת לעשות את תפקידה. אבל אתם לא מסתפקים בזה – אתם מקצצים, מקצצים בתקציבי השיקום של הצפון, מקצצים בחינוך, ברווחה, בבריאות, בעיצומה של מלחמה, המלחמה הכי צודקת מקום המדינה. איך אתם לא מתביישים?
עומד פה שר התפוצות, איש יקר, קורא לנו לאחדות. עומד ראש הממשלה, שר האוצר, אומר שזה שלא מדובר בימים של פילוג, אלא שעם ישראל צריך להתאחד. ככה זה נראה? ככה זה נראה, גברתי היושבת-ראש, כשאתם גוררים אותנו לכאן בעיצומה של מלחמה לא כדי לדבר על פערים ומצוקות וצרכים של אזרחים, אלא על ביטול תפקיד היועמ"שית, ביטול התקציב של תאגיד השידור הציבורי, השתלטות על התקשורת החופשית? זה מה שחשוב עכשיו? ככה נראית אחדות לשיטתכם?
אני רוצה לומר מכאן: אני גאה במפלגתי, אני גאה ביושב-ראש מפלגתי, שמתחילת המלחמה מפגין ממלכתיות, עומד מאחורי מערכת הביטחון, הקים חמ"ל הסברה, מסביר את המלחמה הצודקת הזאת בכל רחבי העולם. הסרנו את הצעות האי-אמון. לא יכול להיות שהיד המושטת שלנו נתקלת בשעת מלחמה בסטירה מצלצלת. הציפייה שלנו מכם היא לא רק לדבר אחדות, אלא לעשות אחדות, כי כשהחיילים הגיבורים שלנו, והחיילות, מתקיפים את האויב, לא יכול להיות שאתם תמשיכו להרעיל, להסית, לפלג ולפצל. בושה וחרפה.
370 מילים של יוראי להב הרצנו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.