קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היו"ר, כנסת נכבדה, אני אוהב את הנאומים האלה שאנחנו מתגעגעים למשה ארבל. אפשר להתחיל? מחליפים. אני אמתין לטקס. ממתין. ממתין. ממתין. ממתין.
גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לפנות מפה לשר האוצר של מדינת ישראל, לראש הממשלה של מדינת ישראל. נמצא פה גם יושב-ראש ועדת הכספים, אז זו הזדמנות טובה לפנות גם אליו. אני רוצה לשאול את האנשים הנכבדים הללו מה עוד צריך לקרות במדינת ישראל בשביל שהמדינה תהיה מוכנה לפצות את מי שצריך – את תושבי קריית שמונה, את סורוקה בבאר שבע, את העסקים הקטנים? מה צריך לקרות בשביל שיכינו מערכת, שנדע בלחיצת כפתור לשחרר כספים לאנשים? אנחנו עוד שנייה לפני ערב חג, האנשים האלה לא יודעים אם יהיה להם כסף ללכת לסופר, ואנחנו פה מתחרבשים - - -
לי לא, היו"רית רגישה. אבל אני איתה. תודה רבה, גברתי. אני באמת רוצה לשאול. נמצא פה גם חבר ועדת הכספים הוותיק, ינון אזולאי. אני באמת רוצה לשאול, מה צריך לעשות במדינת ישראל בשנת 2026 כדי שתהיה לחיצת כפתור, אחרי מלחמה ועוד מלחמה ועוד מלחמה, בשביל שאנשים ידעו – זה מה שמגיע לכם, זה מה שאתם הולכים לקבל. עוד שנייה ערב חג, ואנשים שלא גומרים את החודש, אין להם מושג מה הם אמורים לקבל.
אני רוצה לשאול אותך, ואני אשמח גם לשמוע תשובה, אבל רגע לפני שאני שומע תשובה: דמיין לעצמך את אותה משפחה של העסק הקטן שצריך לשלם שכירות, ארנונה, עובדים, ומלאי שהלך לו והוא זרק אותו לפח, ועדיין צריך איכשהו לקיים את החג בכבוד. איך הוא אמור לעשות את זה?
רצון של האוצר. מי באוצר? למי תרצה שנפנה? אני באמת שואל, עכשיו אנחנו נמצאים פה, כל הכנסת - - -
אבל מה קורה עם הכפתור הזה? עוד אין אפילו הצעה למתווה? לא הגיע לוועדת כספים מתווה?
הבנתי. מה שאזרחי ישראל צריכים ללמוד מהאירוע הזה הוא שהם מחזיקים כנסת שלמה – יש פה, לדעתי, 60 חברי כנסת שנשארים, השעה כבר 23:00 בלילה – לא בשביל לשאול איפה לחיצת הכפתור הזו שאמורה לתת ודאות לאותן משפחות לפני החג, לא בשביל לעזור לעסקים הקטנים, לא בשביל לעזור לגיל הרך, לא בשביל לעזור למערכת החינוך. כולנו נמצאים פה בשביל להעביר עוד סמכויות משר הפנים הווירטואלי לראש הממשלה שאסור לו להיות שר. ועכשיו אנחנו דנים בהצעת מסגרת תקציב המדינה, שלא רלוונטית לכלום. הצעת תקציב שנכתבה לפני המלחמה, לא לוקחת בחשבון את המלחמה, חילקה מיליארדים בכספים קואליציוניים, בלי להתחשב לרגע אחד בלוחמים, במילואימניקים, בעסקים הקטנים, בכל מי שבעוד שבועיים הולך להסתכל על הסופר ולפחד. תודה רבה, גברתי.
398 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.