הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר לשר

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, שרנו המרוכז בענייניו – הו, דאבל שמיעה, יפה – ח"כיות וח"כים יקרים, תראו, היושב-ראש, כשהיינו צעירים, אולי אתה זוכר, הייתה איזו מין אמירה כזאת - -

- - אתה יודע מה זה? אומרים לו לא, אז הוא אומר: אבל לא חשוב, הינה בא עוד אחד, בקיצור, "עוד זה מדבר וזה בא". לא סיימנו להתאושש מהגאונות של רפורמת החלב או מוצרי החלב, והינה אנחנו מתבשרים, ממש ברגעים אלו, שבימים הקרובים ייחתם הסכם בין ישראל לבין ארצות הברית ויגיעו הצווים מהאוצר לפתחה של ועדת הכספים כדי לאפשר הורדת מכסים עמוקה ביותר, שעלולה למוטט ענפים נוספים בחקלאות ישראל.

ואני רוצה לספר ולהגיד – אדוני היושב-ראש, אתה מכיר את העניין, אתה קרוב, ואני מקווה שנוכל לפעול ביחד בעניין – הכול התחיל מבהלה וחוצפה – בהלה, אגב, מוצדקת – כשנשיא האימפריה אמר לנו: חברים, אם אתם לא מורידים מכסים, אני מעלה מכסים באופן אגרסיבי. אז זה לא פשוט, אכן לא פשוט. צריך להתמודד. אבל מה שמטריד זה החוצפה, שהייתה מלווה בשמחה גלויה, לניצול הזדמנות, מטעם אנשי האוצר: הינה, זאת ההזדמנות שלנו, בתור אנשי הכלכלה הגלובלית, הכלכלה שרואה את חזות הכול בהנעת סחורות ללא מעצורים, ללא מחסומים, ללא התחשבות בכלכלה מקומית, בעסקים מקומיים, בתעשייה מקומית, בחקלאות מקומית.

במה שאותו טראמפ עצמו יודע לעשות היטב – להגן היטב על הפועלים, על היצרנים, על החקלאים, על התעשיינים שלו – אנחנו כאן נכשלנו. מה הכוונה נכשלנו? אנחנו מורידים מכסים, ולא עולה על דעתו של איש באוצר, במשך שלושה, ארבעה חודשים, חצי שנה שהנושא הזה נדון, להכין תוכנית כלכלית לתמיכות משמעותיות מתאימות באותם ענפי חקלאות שייפגעו באופן דרמטי. אם אין ברירה, כי האימפריה כופה עלינו לפתוח, להוריד מכסים, נתכבד ונשקיע בעצמנו את המשאבים שכל מדינה נאורה ששומרת על אנשיה צריכה לעשות.

עניי עירנו, חקלאי עירנו, עסקי עירנו, צריכים להיות מוגנים על ידי הממשלה. אני מקווה שנבצע מאבק משמעותי בוועדת הכספים כדי שאם יבואו עלינו אותן הורדות מכסים, נוכל לתמוך באופן ראוי בחקלאים שלנו. תודה.