קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא יודעת אם אתם – חלקכם אולי יודעים, אני הייתי ראש מועצה אזורית כמעט 12 שנים, והתמודדתי עם אתגרים של מרחב כפרי, קהילות קטנות, חוסן, שירותים, חקלאות, יישובים קטנים, שטח גדול, ביטחון, רווחה, תשתיות, תרבות. אבל הכי חשוב, ללא ספק, או אחד הציוויים שהיו לי, היה החינוך של הילדים, שהם דור העתיד. ניסיתי לחנך או לתרום לחינוך לאזרחות, להומניזם, לאקטיביזם, לסובלנות, לחשיבה ביקורתית, לציונות, לגיוס משמעותי לצה"ל. אבל לשם כך, הילדים צריכים להגיע לבית ספר, ובמועצות אזוריות הם מגיעים לבית ספר בהסעה, באוטובוס צהוב או עם קבלני הסעות, אבל הרבה גם באוטובוסים צהובים שיש למועצה.
היום הפגינו ראשי מועצות אזוריות כאן, בכנסת. הם הגיעו מכל רחבי הארץ, בערך 40 אוטובוסים, אותם אוטובוסים שמסיעים ביום-יום את הילדים לבתי הספר. מרכז השלטון האזורי וראשי המועצות יצאו במחאה. הם הלינו על שחיקת התקציב של ההסעות לתלמידים, תקציב שהמדינה צריכה לתת. הם סיימו את ההפגנה והם הגיעו לכאן, לכנסת, למשכן הכנסת, לפגוש את שר האוצר. הוא ניסה להתחמק; הם הצליחו לתפוס אותו.
אבל להגיע לבית ספר זו זכות בסיסית של כל תלמיד. זה חלק מהזכות לחינוך חינם, זה חלק מהזכות לשוויון, ולא צריך להפלות את ילדי המועצות האזוריות.
מאז 2012 תקציב הסעות התלמידים במועצות אזוריות הוקפא, ונוצר גירעון מובנה. מי שמממן את הגירעון הזה הן המועצות האזוריות. 13 שנים המועצות סופגות את העלויות, והיום הן באו לכאן לכנסת לומר די, כי אין להן יכולת לשאת את הגירעונות האלה יותר; אין להם יכולת לסבסד את המדינה. עבור המדינה זה באמת כסף קטן, אבל עבור המועצות האזוריות הקטנות מדובר בכסף גדול, וכיסוי הגירעונות מקופת המועצות הוא על חשבון שירותים חיוניים אחרים שנמנעים מהתושבים.
אז משרדי האוצר והחינוך פשוט הקפיאו את המדדים של התקצוב. הם מתעלמים מההתייקרות במשק, מעלות הדלק, הביטוחים, שכר הנהגים, תחזוקת האוטובוסים, מכרזי ההסעות. וראשי המועצות שמגלים אחריות דואגים, נאמנים לתושבים שלהם, וממשיכים לתת את השירות לתלמידים שנה ועוד שנה ועוד שנה. אז קצת אמפתיה יש מהמשרדים הרלוונטיים, אבל תמיד נסוגים מהסכמות עבר.
אז כנראה שהמרחב הכפרי הוא לא ממש הבייס, ולכן מותר. וילדי המרחב הכפרי לא מספיק חשובים לממשלה הזאת, כי הם לא בבייס, והחינוך של ילדות וילדי המושבים והקיבוצים לא מספיק רלוונטי. אז אולי זה לא ימין וזה לא שמאל – זה פשוט הכי ישר שיכול להיות, כי זה חינוך הילדים, זה דור העתיד, זה החיילים של העתיד.
371 מילים של מטי צרפתי הרכבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.