קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יצאתי הבוקר למסע במסדרונות הבית הזה. עברתי ועדה אחרי ועדה עם מטרה פשוטה מאוד, למצוא נקודת אור. חיפשתי ועדה שמתכנסת הבוקר כדי לעשות משהו טוב עבור הציבור הישראלי, ועדה שעוסקת בחיים עצמם.
התחלתי בוועדת חוץ וביטחון. בחוץ יש איומים משבע חזיתות, צה"ל משווע לכוח אדם, הלוחמים שלנו נופלים מהרגליים אחרי לחימה של שנתיים, אבל בפנים מה? עוסקים בחוק פטור מגיוס. בזמן שהצבא זקוק לכל חייל, הממשלה עסוקה בלהכשיר השתמטות וביד אחת פוטרת אותם מגיוס, ביד שנייה בקבוצת הווטסאפ שלה מאשרת הוצאת 280,000 צווי גיוס למילואימניקים.
משם עברתי לוועדת הכנסת היום. שם עמלים בפליק-פלאק פרלמנטרי, סוללים מסלול עוקף לוועדת הכלכלה כדי להעביר את החוק של השר קרעי שיפגע בתקשורת, והכול למה? כי יושב-ראש ועדת הכלכלה, שהיא הוועדה המוסמכת לדון בחוק, לא מתיישר בדיוק עם הגחמות של היריב הפוליטי שלו בתוך הליכוד, אז פשוט עוקפים אותו, דורסים את כל הנהלים בדרך לשליטה מוחלטת.
עברתי לוועדת חוקה. שם, היא עסוקה בפיצול המחלקה לחקירת שוטרים בפרקליטות, כי מה יותר חשוב היום בוועדת חוקה מאשר להחליש את הפיקוח על אכיפת החוק?
ובוועדת כספים התמונה בכלל אבסורדית, חברת הכנסת גוטליב. חשבתי שמתעסקים שם בתקציבים לשיפור הבריאות, לפיתוח תשתיות, אולי יוקר המחיה, לטפל בו, אבל לא, שם עוסקים באישור תוספת תקציב לריהוט החדש בדירת השרד של הרב הראשי לישראל, עדיפות לאומית במיטבה. ומה עם ועדות הבריאות והחינוך? טוב, הן סגורות, אין מי שידון שם בשום דבר. הקואליציה משביתה אותן כבר חודש.
אבל בסוף מצאתי נקודת אור אחת, בוועדה ששייכת כמובן לאופוזיציה. חברי חבר הכנסת גלעד קריב קיים דיון מאוד מאוד חשוב במקרה נורא, היעלמותה של הילדה היימנוט קסאו, תזכורת שיש לכנסת עוד סיכוי אם רק יישבו בקואליציה אנשים שאכפת להם מהמדינה.
חברי הכנסת, תסתכלו על הרשימה שהצגתי לכם כעת, במה הוועדות האלה לא עוסקות: הן לא עוסקות בכם, בכם, אזרחי ישראל – לא ביוקר המחיה שחונק, לא בחינוך, לא בבריאות, רק בעצמם.
קואליציה שמתנהלת בתחושת בהילות. מבינים שהשעון מתקתק, שעוד מעט בחירות, וצריך פשוט לגמור מהר את כל מה שיעשה להם טוב, כדי לאחוז בעוד שליטה, בעוד דבר. ואני אומר לכם, אתם ממהרים להחריב כל חלקה טובה בישראל, עוד אחרי שיצאה כאן שלוש שנים נוראיות שהעברתם עלינו. ואני אומר לכם, מי שמשלם את המחיר זה האזרחים. אבל בקרוב בחירות, והאזרחים רואים, רואים לכם, רואים אתכם, ולא ישתקו על כך. תודה רבה, אדוני.
369 מילים של איתן גינזבורג. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.