קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אלוקים הוא עִזוז, אתה לא מכיר?
אני חצי תוניסאית, אבל זה דווקא מהחצי היווני.
אדוני היושב-ראש, מזכיר הכנסת, כנסת נכבדה, הממשלה הזאת עסוקה כל היום, לצערי, בסתימת פיות, פעם לחברי הכנסת, פעם לעמותות עם חוק העמותות ופעם – והיום ראינו את זה על טורבו – לתקשורת, עם חוק רפורמה שבא בעצם לרסק את התקשורת.
הרי מה עושים? רוצים להעביר הצעת חוק של 112 עמודים בחקיקת בזק – הצעה שיש בה שינויים תשתיתיים ממש בכל מערך התקשורת, עם בקרה על החדשות, עם הקמה של רשות חדשה. הוועדה המוסמכת לדון בכל זה היא ועדת התקשורת. למעשה זה כתוב בתקנון הכנסת. אי-אפשר לשנות סדרי עולם בשוק התקשורת בלי דיונים ענייניים ובלי העמקה – לא פחות ולא יותר ממה לעשות? כמו שאמרתי – ב-112 עמודים. זה הרי יוביל לפגם מהותי בהליך החקיקה, ואתם יודעים איך זה, כי ככה לא מחוקקים רפורמה.
אז עוד פעם נשמע פה כל מיני צעקות על בג"ץ ועל השופטים, ונראה כל מיני מופעי אימים של חברי כנסת בבית המשפט. אבל מה? לבית המשפט באמת לא תהיה ברירה אלא לפסול את הרפורמה הזו. למה? כי היא לא עומדת במה שצריך כדי לחוקק אותה. זה כמו שמחוקקים פה חוקי-יסוד שאין להם שום קשר להליך החקיקה של חוק-יסוד. יש דרך לחוקק דברים. לא סתם קוראים לדברים כמו שקוראים להם. אבל פה מילים הן תמיד המלצה, וקרנה של המילה ירדה משמעותית בממשלה הזאת.
ואם כל זה לא מספיק, יושב-ראש הכנסת אופיר כץ, שיושב כאן, קבע בעצמו שני כללים מתי תוקם ועדה מיוחדת – האחד - - -
יושב-ראש ועדת הכנסת. מחילה. הינה, הוא תפס את הראש, זה כנראה הדהים אותו.
אז חבר הכנסת כץ קבע בעצם שני תנאים: האחד זה שיו"ר הוועדה יסכים; השני זה שהיועצת המשפטית לכנסת תסכים. רק מה, בנושא הזה, חברתי חברת הכנסת שלי טל מירון, הרי אף אחד מהתנאים האלה לא מתקיים.
ועדיין הממשלה דורסת ברגל גסה את הכללים שהיא עצמה הציבה כחלק מהפרדת רשויות וניהול בקרה על עבודת הממשלה. כמובן, זה היה עוד לפני שהיא חלתה במחלה אוטואימונית, ומאז היא תוקפת את עצמה – ואותנו – מדי יום. אז מה אנחנו למדים? שצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית ולא בא לממשלה ללכת לפי חוק, נשיא העליון לא בא להם בטוב, הם ממציאים ועדה חדשה ורוצים למנות את החברים בה. כנ"ל לגבי התקשורת – יש ועדה, ועדת הכלכלה. לא מתאים להם, אז מה עושים? ממציאים ועדה חדשה, כי הרי מה שווה ועדה אם אי-אפשר לשלוט בה?
אתם בקרוב מאוד תלכו הביתה, אבל במקרה של הממשלה הזאת, עם חתיכת אות קלון. תודה.
405 מילים של עדי עזוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.