קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, חוק-יסוד: משק המדינה קובע כי במקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש – אני בטוח שזה יעניין אותך, חבר הכנסת שטרן.
חוק-יסוד: משק המדינה קובע כי במקרה הצורך רשאית הממשלה להגיש בתוך שנת הכספים הצעת חוק תקציב נוסף. בהתאם לכך, לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל ונוכח הצורך המיידי בהגדלת מסגרות התקציב עבור ההתמודדות עם צרכיה הביטחוניים והאזרחיים של מדינת ישראל בשל המלחמה, נדרשה הממשלה להביא לאישורה של הכנסת חוק תקציב נוסף על חוק התקציב המקורי של שנת 2024, שאושר ערב המלחמה, בחודש מרץ.
חוק התקציב הנוסף אושר בכנסת בקריאה שלישית בחודש מרץ 2024. אלא שבשנת התקציב 2024, נוכח הימשכות המלחמה, חוסר הוודאות הוא משמעותי יותר מאשר בשנים כתיקונן, על כן הקושי בדיוק התחזיות הכלכליות ניכר יותר בשנה הזו. כך, נוכח הימשכות המלחמה והשלכותיה ובמיוחד בשל הצורך בהמשך פינוי וריענון אוכלוסיות קווי העימות, הגישה הממשלה חוק תקציב נוסף, שני, שאושר בחודש ספטמבר 2024.
כעת, בשל נסיבות חריגות ומשמעותיות, שאין ביכולתן של מסגרות התקציב הקיימות לספוג, מציעה הממשלה חוק תקציב נוסף, שלישי, הכולל הגדלה בסך של כ-33.2 מיליארד שקלים חדשים. הנסיבות החריגות הינן: 1. במהלך השנה התברר כי בשל העיתוי שבו התקבל הסיוע האמריקאי ואופן מימושו, חלק מהסכום לא יהיה זמין לשימוש השנה; על מנת לאפשר את המשך פעילותו של משרד הביטחון לפי התכנון, מוצע להגדיל את מסגרת התקציב בסכום של 18 מיליארד שקלים חדשים, כחלף לכספי הסיוע, שייפרסו על פני השנים הבאות.
2. בשל התמשכות הלחימה העצימה במלחמת חרבות ברזל, תוך גיוס מילואים משמעותי, ובתוך כך היציאה למבצע חיצי צפון בלבנון, מוצע להגדיל את ההוצאה ב-13.4 מיליארד שקלים חדשים, לצורך מימון ההוצאות הנגזרות מכך. 3. בשל התייקרות הריבית על החוב הממשלתי, מוצע להגדיל את מסגרת ההוצאה בכ-1.8 מיליארד שקלים חדשים.
אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולהעביר אותה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
אדוני יושב-ראש הקואליציה, האם הסיכום הזה הניח את דעתך?
האם הסיכום הניח את דעתך? עדיין לא הניח את דעתך, לא השתכנעת. אז כדי שתשתכנע, אדוני יושב-ראש הקואליציה, וכדי שתשתכנעו גם אתם, חבריי חברי הכנסת, הרי שנפתח יחד בפרק שלישי בהלכות חנוכה, "היד החזקה" לרמב"ם.
כך אומר הרמב"ם: "בבית שני, כשמלכי יוון גזרו גזרות על ישראל, וביטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטימאו הטהרות; וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלוהי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכוהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכוהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתיים שנים, עד החורבן השני.
"וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, בכ"ה בחדש כסלו היה, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור במקדש אלא פך אחד, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד. והדליקו ממנו נרות המערכה שמונה ימים עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.
"ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת ימים האלו, שתחילתן כ"ה בכסלו, ימי שמחה והלל, ומדליקין בהן הנרות בערב על פתחי הבתים, בכל לילה ולילה משמונת הלילות, להראות ולגלות הנס. וימים אלו הן הנקראין חנוכה, והם אסורין בהספד ותענית כימי הפורים. והדלקת הנרות בהם מצווה מדברי סופרים כקריאת המגילה.
"כל שחייב בקריאת המגילה חייב בהדלקת נר חנוכה. והמדליק אותה בלילה הראשון מברך שלוש ברכות ואלו הן: ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה; ושעשה ניסים לאבותינו; ושהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. וכל הרואה אותה ולא בירך, מברך שתיים: שעשה ניסים לאבותינו וברכת שהחיינו. ובשאר הלילות המדליק מברך שתיים והרואה מברך אחת, שאין מברכין שהחיינו אלא בלילה הראשון.
"בכל יום ויום משמונת הימים הללו גומרים את ההלל, ומברך לפניו אשר קידשנו במצוותיו וציוונו לגמור את ההלל, בין יחיד בין ציבור. אף על פי שקריאת ההלל מצווה מדברי סופרים, מברך עליו אשר קידשנו במצוותיו וציוונו כדרך שמברך על המגילה ועל העירוב, שכל ודאי של דבריהם מברכין עליו. אבל דבר שהוא מדבריהם ועיקר עשייתם לו מפני הספק, כגון מעשר דמאי, אין מברכין עליו. ולמה מברכין על יום טוב שני והם לא תיקנוהו אלא מפני הספק? כדי שלא יזלזלו בו".
אז נכנסנו כבר, ראש חודש דצמבר. ולא הלל של חנוכה בלבד – היה פעם טייס, אחרי הנחיתה אמר הקברניט ברמקול: אני מאחל לכל אלה שעומדים חנוכה שמח, ולאלה שיושבים – Merry Christmas. אפשר? להמשיך.
"ולא הלל של חנוכה בלבד הוא שמדברי סופרים, אלא קריאת ההלל לעולם מדברי סופרים בכל הימים שגומרים בהם את ההלל. ושמונה-עשר יום בשנה מצווה לגמור בהם את ההלל, ואלו הן: שמונת ימי החג ושמונת ימי חנוכה וראשון של פסח ויום עצרת. אבל ראש השנה ויום הכיפורים אין בהם הלל, לפי שהן ימי תשובה ויראה ופחד, לא ימי שמחה יתרה. ולא תקנו הלל בפורים, שקריאת המגילה" היא-היא ההלל.
"כמה נרות הוא מדליק בחנוכה. מצוותה שיהיה כל בית ובית מדליק נר אחד, בין שהיו אנשי הבית מרובים, בין שלא היה בו אלא אדם אחד. והמהדר את המצווה מדליק נרות כמניין אנשי הבית, נר לכל אחד ואחד. בין אנשים בין נשים. והמהדר יותר על זה ועושה מצווה מן המובחר, מדליק נר אחד לכל אחד בלילה הראשון ומוסיף והולך בכל לילה ולילה נר אחד".
חבר הכנסת ביטון מבקש לדייק את המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל, אז לבקשתו, אנחנו נדייק. בית שמאי פוסקים שהולך ופוחת, קרי ביום הראשון מדליק את כלל שמונת הנרות והולך ופוחת.
בית שמאי. בית הלל פוסקים: מוסיף והולך.
המהדרין מן המהדרין. בחנוכה כולם מהדרין.
הינה, הוא שאל מה עם דמי החנוכה.
אני בטוח שפסיקת בג"ץ כנראה תגיע לקראת חנוכה ויהיו גם דמי חנוכה, 200 מיליון, לרשויות המקומיות הערביות. אינשאללה.
"מנהג פשוט בכל ערינו בספרד, שיהיו כל אנשי הבית מדליקין נר אחד בלילה הראשון ומוסיפין והולכים נר בכל לילה, עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמונה נרות. בין שהיו אנשי הבית מרובים ובין שהיה אדם אחד".
"אין מדליקין נרות חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם שקיעתה. לא מאחרין ולא מקדימין. שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק. וכמה הוא זמן זה" – – –
שאלה מצוינת. "כמו חצי שעה או יתר" מאז שקיעת החמה. "עבר זמן זה, אינו מדליק". אם הוא הגיע ממש לאמצע הלילה "וצריך שייתן שמן בנר כדי שתהיה דולקת והולכת עד שתכלה רגל מן השוק. הדליקה וכבתה, אינו זקוק להדליקה פעם אחרת".
הדלקת הנרות היא זו שעושה את המצווה. אם הדליק את הנרות בתנאי שטח טובים ואחר כך כבו הנרות, הוא לא חייב לחזור ולהדליק. אם הוא רוצה, יכול להדליק, אבל אין חובה. המדקדקים מדליקים מייד לאחר תפילת ערבית, בין שקיעת החמה לצאת הכוכבים. אנחנו נעדכן גם בקבוצת הווטסאפ השכונתית מתי בדיוק זמן הדלקת הנרות.
אנחנו נצרף אותך, ובלבד שתהיה איש של ספינג' ולא של סופגניות. אנחנו מעדיפים ספינג' על פני סופגניות יקרות.
"כל השמנים וכל הפתילות כשרות לנר חנוכה. ואף על פי שאין השמנים נמשכין אחר הפתילה ואין האור נתלית יפה באותן הפתילות, ואפילו בלילי שבת שבתוך ימי חנוכה מותר להדליק השמנים והפתילות שאסור להדליק בהם נר שבת. לפי שאסור להשתמש לנר חנוכה, בין בשבת בין בחול, ואפילו לבדוק מעות או למנותן לאורה אסור".
1,123 מילים של משה ארבל. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.