קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, יעלה פה ביום רביעי חוק שמאפשר לימודים באקדמיה, תואר שני, בהפרדה. על פניו אני מניח שהטיעון ההגיוני שיגידו: תנו להן בחירה, תנו לנשים חרדיות להתקדם. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך: הח"כים החרדים לא רוצים את החוק הזה. הם לא רוצים שנשים חרדיות יתקדמו. לכן זה אולי סיבה טובה למה אנחנו היינו צריכים להגיד: יאללה, בואו נקדם, נלך על הראש שלהם, יהיו נשים משכילות. אבל אני אגיד מה הבעיה. הבעיה היא שהעניין הזה לא נגמר בנשים חרדיות שישבו בכיתה וילמדו. איך הן יגיעו לכיתה, נעשה להן מסדרונות בהפרדה? ואם ירצו ללכת לספרייה, נעשה בהפרדה? למה, ברחובות בני ברק יש הפרדה? בבנקים יש הפרדה? בסופרמרקטים יש הפרדה? ברכבת הקלה יש הפרדה? אין.
מה היתרון של כיתה? שאתה יכול לשבת איפה שאתה רוצה. למה כיתות נפרדות? מי שרוצה תשב ליד גבר ומי שרוצה לא תשב ליד גבר. אפילו באל על, בבעלות חרדית, אין הפרדה. מי שרוצה יושב ומי שלא רוצה יושב במקום אחר. מה הבעיה? נגיד שתהיה כיתה בהפרדה, ונגיד שזה יהיה בהיסטוריה – אבל מי שרוצה להיות מהנדסת או ללמוד מתמטיקה, יגידו: שם זה לא בהפרדה, אז בואו נדאג שהיא תלמד היסטוריה ולא מתמטיקה. למה? בגלל שרק שם יש הפרדה. מה יקרה אחר כך? הרי תבוא מישהי – זה חלק מההידרדרות שהייתה לנו בציונות הדתית: הם הסתכלו על החרדים והשפילו את עצמם, איבדו את הביטחון העצמי – היא תגיד: מה, אז היא צדיקה, לומדת בהפרדה, ואני אלמד בכיתה רגילה? מה פתאום. אז גם אני אלך, אוקיי. ואיפה היינו עד עכשיו?
יכול להיות שבגלל זה אין בבני ברק מה שיש אצלנו, לדוגמה רופאות דתיות, אז כאילו לוקחים מאחרים. ואם מישהי תרצה ללמוד רפואה, היא גם כן תבקש הפרדה? יגידו לה: ברפואה אין, אז לא תהיי רופאה. אבל יצרנו נורמה שצדיקה לומדת בהפרדה.
אני, יש לי הצעת תחליף לעניין הזה. הינה, יושב פה חבר הכנסת גפני. אני מציע במקום זה ללמד בכל המקומות להתייחס בכבוד לאישה, ולא צריך לראות בכל אישה דבר מיני, שמזה מישהו חושש, אלא קולגה, גם לספסל הלימודים ולפעמים גם לעבודה. תודה.
331 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.