קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת היא שיש לי כל כך הרבה נושאים לדבר עליהם, להלין עליהם, לבכות על זה שכנראה הדור הצעיר שלנו וגם אנחנו ניכנס ותכף נחווה מדינה שלא הכרנו, שלא גדלנו עליה. אני אתחיל בדברים שמעסיקים, מטרידים אותי, אולי ממקצועי לשעבר, ושאני קצת לפחות יכולה להבין, חברתי חברת הכנסת טלי גוטליב, אז בואו נדבר. במהלך החודשים אנחנו עדים למהלכים שמובילה ממשלת ישראל, מהלכים שמערערים את יסודות הדמוקרטיה שעליהם מושתתת מדינתנו. ההפיכה המשפטית כבר בעיצומה, כבר לא מסתירים את זה, והיא אינה עוד רפורמה לשיפור מערכת המשפט – זאת מתקפה ישירה על עקרונות הדמוקרטיה, שמטרתה להחליש את מערכת האיזונים והבלמים ולרסק את מערכת המשפט כגוף עצמאי.
ממשלת הבלהות הזו – אני אתן רק מספר מהפנינים שהם הובילו ושהם מובילים: חוק ביטול עילת הסבירות, שמאפשר לממשלה לפעול באופן שרירותי מבלי שמערכת המשפט תבקר אותה; חוק היועמ"שים – ניסיון להשתלט על תפקידי הייעוץ המשפטי במשרדי הממשלה ולהפוך אותם לכלי שרת של פוליטיקאים במקום לשמש כמגן על הציבור והחוק; חוק פסילת חוקים ברוב מיוחד – פגיעה ביכולת בג"ץ לפסול חוקים; חוקי התגברות – החוקים הללו מאפשרים לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו על ידי בג"ץ. הממשלה הזאת קוראת לזה חיזוק הדמוקרטיה, אבל האמת היא הפוכה. מדובר בריכוז כוח בלתי מוגבל בידיים שלטוניות. זו פגיעה באזרח הפשוט, בזכותו לחיים בכבוד, בביטחון ובשוויון.
האם זו המדינה שאנו רוצים להוריש לילדינו, מדינה שבה אין ביקורת על השלטון, שבה אזרחים נאלצים לצאת לרחובות כדי להגן על זכויותיהם הדמוקרטיות הבסיסיות? אנו כאופוזיציה מחויבים להיאבק בכל הכלים הדמוקרטיים כדי למנוע את ההפיכה הזו. אני קוראת לכל אזרח ואזרחית במדינת ישראל: אל תשבו מנגד, הצטרפו אלינו במאבק על עתידה של המדינה. יחד נעמוד חזקים מול הניסיון הזה לפגוע בנו ובדורות הבאים. לא נאפשר לפרק את הדמוקרטיה שלנו, לא ניתן לממשלה הזו להוביל אותנו לתהום. אנו כאן כדי להבטיח שמדינת ישראל תישאר מדינה יהודית ודמוקרטית בדיוק כפי שנוסדה. ובשניות האחרונות, כמובן שבראש ובראשונה אנחנו מתפללים, ומייחלים, ומחזקים את המשפחות של החטופים והחטופות, וכולי תקווה שלא נצטרך כבר – –
– – להזכירם מעל במה זו. ומי ייתן וישובו, החיים לשיקום והמתים לקבורה מכובדת, ועם שלם יתקומם, יקום.
336 מילים של דבי ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.