קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, רבים הרגעים במשכן הזה שבאמת אתה תופס את הראש ושואל את עצמך איפה אנחנו נמצאים ומה קורה פה ומתפלא מכל מיני דברים; אבל גם, לצערי הרב, לאחרונה ישנם רגעים שממש אתה עוצר את הנשימה ושואל את עצמך: האם לא נשארה בנו טיפה של אנושיות? האם לא נשארה בתוכנו טיפה של חוכמה, של שכל ישר, של הבנה, של אנושיות?
והאמת, במקום לדבר על החוק של הפחתת הגירעון והתייעלות כלכלית – ויש לי הרבה מה להגיד בסוגיה הזאת – אני חייבת לדבר על ההצהרה של השר הכושל, אשר קורא להחרמת מערכות הכריזה מהמסגדים בגלל שהקול של המואזין מרעיש. אני רוצה לשאול אתכם, את אלה שנמצאים כאן ואלה שמחוץ לאולם – את השר אין לי כבר מה לשאול, כי אין לי ציפייה ממנו, כי אי-אפשר לצפות ממנו למשהו טוב; עד עכשיו הוא מוכיח, פעם אחר פעם, כמה הוא בן אדם רע, כמה הוא – אפילו המילה "בן אדם", הוא לא ראוי לה. השר הזה, שאמון על הביטחון של האנשים, שכל הזמן הטענה שלו היא שאין לו משאבים להילחם בפשיעה וברצח ביישובים הערביים, ראינו שיש לו משאבים להריסות בתים. עכשיו אולי, אולי עלה לו רעיון מאיפה באמת יביא כסף לסגירת הגירעון – אולי ימכור את מערכות הכריזה של המסגדים. אבל אני אגיד לו, וכולם יגידו לו, שהמערכות האלה לא שוות כסף, אבל הקריאה של המואזין שווה הרבה.
אני רוצה להגיד לו וגם לכולנו: (אומרת בערבית: הקול שיוצא מהצריחים שלנו אינו רק קריאה לתפילה אלא הוא הדופק לחיי החברה במלואה. הוא קולנו, הוא הקול אשר מחבר את האדמה לשמיים, הוא העבר והעתיד. זה קולה של האמונה, קולו של השלום, קולה של האמת.) אתם יודעים מה? אני חושבת שיש רבים בתוך האולם הזה, המשכן הזה, שיודעים מה המשמעות של להתפלל לבן אדם מאמין. אני חושבת שכשאנחנו מתייחדים עם האל, אנחנו נזכרים בטוב שאמור להיות בעולם, ומבקשים מעצמנו לעשות את הטוב הזה. ואז בא שר שניסה את כל הניסיונות שלו כבר שנה ומשהו כדי להבעיר – –
רק משפט אחד. – – את השטח בחברה הערבית. הוא לא הצליח בכל מקום, אבל עכשיו הוא רוצה להבעיר מלחמה על רקע דתי, וחבל שזה יהיה, חבל לכולנו.
344 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.