קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברות וחברי הכנסת, קצת היסטוריה. פעם היה כאן שר אוצר, יגאל הורביץ שמו. הוא היה ידוע בכינוי "יגאל אין לי", כי תמיד כשביקשו ממנו תקציבים, התשובה שלו הייתה "אין לי". לא משנה אם מהקואליציה – –
– – מהאופוזיציה, אם אלה היו חברים שלו, מהמפלגה שלו – יגאל היה אומר "אין לי". היום אנחנו כבר – – –
תכף אתה תראה מה יהיה כאן. הבעיה כאן יותר גדולה, כי כאן אומרים "יש לי" רק לחלק מהאנשים. אנחנו 40 שנה אחרי, יש לנו – – –
אבל אין לו, כן. בעצם יש לנו שני שרי אוצר בתכלס – יש את בצלאל אין לי, לרוב אזרחי מדינת ישראל, ויש את בצלאל יש לי, שבעצם אין לו, אבל הוא אומר "יש לי" לחברים. אתמול החברים של בצלאל קיבלו, מה זה קיבלו. אורית סטרוק והחטיבה להתיישבות קיבלו 141 מיליון ש"ח; מאיר פרוש ומשרד ירושלים קיבלו 64 מיליון ש"ח; מיכאל מלכיאלי ומשרד הדתות עוד 39 מיליון ש"ח. לכל זה ולעוד הרבה כספים קואליציוניים יש לסמוטריץ'.
מה אין לבצלאל? אין לו למשרד הבריאות, שיקוצץ בקרוב ב-300 מיליון ש"ח; אין לו לתשתיות או תחבורה – אמרנו, שנת שיא בתאונות הדרכים – הן יקוצצו ב-770 מיליון ש"ח; אין לו להשכלה הגבוהה, האויבת של הדת, שתקוצץ ב-113 מיליון ש"ח; אין לו לרווחה, שתקוצץ ב-100 מיליון ש"ח; אין לחקלאות, שתקוצץ ב-200 מיליון ש"ח; לתרבות והספורט אין לו, הם יקוצצו ב-100 מיליון ש"ח, הרי הכופרים ממילא משחקים בשבת; אין לו להגנת הסביבה, היא תקוצץ ב-20 מיליון ש"ח.
האיש הזה, שאין לו לאזרחים, אבל יש לו למקורבים. כדי לממן את אלו שיש לו בשבילם הוא כל הזמן מגדיל את מסגרת התקציב – לכן אנחנו התכנסנו כאן – מממן את החברים בכסף שאין לו ומדרדר את ישראל במדרון חלקלק לתהום כלכלית.
יש לנו ממשלה שחושבת שהיא יכולה לדרוש מהציבור לשלם עוד ועוד, להעלות מיסים, לבטל עדכוני שכר וקצבאות, רק כדי לממן לחבר'ה כל מיני תקציבים וג'ובים. ממשלה שיכולה להפקיר את האזרחים, להעלות מחירים, הכול בצורה בלתי סבירה, ובנוסף לדרוש מאותם אנשים – שלא נותנים להם, שאומרים להם שאין ומקצצים להם – לשרת חודשים ואולי יותר משנה במילואים, ואז לקחת את המיסים שלהם ולזרוק אותם שוב על החברים והמקורבים.
ממשלת ישראל, אתם לא רואים את זה, אתם מנותקים, אתם חיים במגדל שן, אתם חושבים שכולם מאמינים לבלופים שלכם, אבל זה הולך להתפוצץ. אזרחי ישראל הם פטריוטים, אבל אנחנו לא פראיירים. תודה.
391 מילים של בועז טופורובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.