קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, מחר יום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. כשנועה אחותי רצתה להתקבל כסייעת בגן חינוך מיוחד אמרו לה בעירייה שזה לא אפשרי כי היא מרותקת לכיסא גלגלים ולא תוכל לרוץ אחרי הילדים. נועה וגם אני חשבנו שהכי חשוב שהסייעת תאהב את הילדים, לא בהכרח שתרוץ אחריהם. חשבתי שהעובדה שהיא אוהבת ילדים, מוכשרת ברמות אחרות, יש לה גישה לילדים מתקשים ושהיא תוכל לדבר איתם, לחבק אותם ולחנך אותם, היא זו שתקבע אם היא מתאימה לעבודה. מתברר שטעיתי. יש לה אומנם את כל אלה ובשפע, אבל רגליים לרוץ אין לה. כך נראים לא פעם חייהם של אנשים עם מוגבלות. אין סוף דלתות ננעלות בפניהם רק משום שהם מתמודדים עם מגבלה פיזית כזאת או אחרת.
את רוב מה שאני יודע על התמודדויות של אנשים עם מוגבלות ועל היחס כלפיהם אני יודע דרך אחותי. החיים לצידה מלמדים אותי עד כמה גבוהות החומות שמעמידה החברה מולם. כמובן שעבור מי שיושב על כיסא גלגלים, גם מדרכה בגובה 5 ס"מ זאת חומה בלתי עבירה. זה קשה כל יום מחדש. כל מבט פוצע ועולב של עובר אורח או ילד שמצביע; כל פעם שנאלצים להמתין לאוטובוס בגשם הניתך או בשמש הקופחת כי אי-אפשר להיכנס עם הכיסא לתחנה – ואז מגיע אוטובוס לא נגיש, כולם עולים ורק היא נשארת להמתין לאוטובוס הבא, אולי הוא יהיה נגיש; כל פעם שהטיול השנתי לא נגיש; כל פעם שבכניסה לבתים של חברות, לקופות חולים, לבתי כנסת או לבתי הקפה יש מדרגה.
אז יש שיפור ויש התגייסות של המדינה. יש חופים נגישים ומבני ציבור שנבנים עכשיו, כולם נגישים, ויש גם עלייה בתודעה. כל זה נכון אבל זה עדיין כל כך רחוק מהמקום שהיינו רוצים להיות בו. צאו החוצה מהבית – לאן שתסיטו את העיניים כבר תראו.
מחר, כאמור, יצוין יום שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. נגישות היא גם מדרכה מונגשת, דלפק מונמך ומעלית בבניין, אבל לפני הכול היא יחס מכבד, אנושי ושוויוני. גם מעלית שתביא אותך לפתח הכניסה לא תסייע אם מעברו אין מי שרוצה לפתוח לך דלת. תודה רבה.
318 מילים של חילי טרופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.