קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, חברות הכנסת, שמעתי הרבה דיבורים פה. אני רוצה להתחיל בלהגיד משהו לקבוצה של המרכז-שמאל הציוני. העיקר בהקמת מדינת פלסטין הוא לא לשמר רוב יהודי ולא לשמור על מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית – –
– – אלא הדבר העיקרי הוא שהעם הפלסטיני הוא עם ומגיעה לו זכות להגדרה עצמית. זה העיקר.
אני מבקש שתיתן לי את הזמן שלי.
יש דברים שמן הסתם אני מאוד מזדהה איתם – שישראל לא יכולה להיות מדינה דמוקרטית ללא סיום הכיבוש, בוודאי, לא מדינה שוויונית ולא מדינה של צדק חברתי, ולא יכולה לנצח את ההפיכה המשטרית ואת המנטליות של ההפיכה המשטרית ללא סיום הכיבוש. בוודאי שאני מזדהה עם כל זה ואני חלק מזה, אבל כל זה הוא מספר שתיים. מספר אחת הוא שהפלסטינים הם עם ומגיע לעם הזה זכות להגדרה עצמית.
אני רוצה להגיד לכם בצורה הברורה ביותר, וגם בראש מורם – –
– – שיש פה שני עמים, ואני אומר את זה בערבית, בעברית, באנגלית. יש פה שני עמים, ומגיעה – כן – לשניהם, הזכות להגדרה עצמית. אין דרך חוץ ממדינה לצד מדינה. העם הפלסטיני, שאני כל כך גאה בו, וגאה במאבק שלו מאז שנת 1920 עד עכשיו, לא הרים דגל לבן. מי שלא הרים דגל לבן משנת 1920 עד עכשיו לא ירים דגל לבן אף פעם. זה לא יקרה.
אני רוצה להוסיף: בואו, תסתכלו עלינו. הינה, אנחנו יושבים פה בראש מורם מול כולם ואומרים לכם: לא נרים דגל לבן. לא יעזור. הייתה מערכת חינוך שעשתה את הכול בשביל לשבש את הזהות הלאומית שלנו. יש הגמוניה גזענית. יש לחץ כלפינו בשביל שנתכופף, ואנחנו עומדים איתנים, עם זקיפות קומה, ואומרים שאנחנו חלק מהעם הפלסטיני, ונשים את משקלנו – –
– – גם כאזרחי המדינה בשביל לסיים את הכיבוש הארור, ועוד תקום מדינת פלסטין על אפם וחמתם של גזענים, וזה ייטיב עם היהודים ועם הפלסטינים. זה ייטיב עם כולנו. תודה רבה.
298 מילים של איימן עודה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.