קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת, מה שקורה בתוך הבניין הזה הוא טירוף אחד גדול.
אז מה שהתחלתי להגיד, שבאמת המקום הפך למקום של טירוף אחד גדול: שקרים, בריונות והשפלות. ואני חושבת – –
– – שיש כאן אנשים שאפילו לא מכבדים את עצמם, ולכן אישית אין לי ציפייה שהם יכבדו את האחרים. מה שקרה בשעה האחרונה זה שראינו שר עולה לבמה, וכל מה שיש לו זה להתגאות בהרס בתים של ערבים ובהשארת ילדים, נשים ותינוקות ישנים מתחת לכיפת השמיים. ומי השר הזה? זה השר שאמור להיות – לספק ביטחון – –
אבל לא, השר הזה, שהוא אמור לספק ולפעול למען מיגור הפשיעה גם בתוך החברה הערבית, הוא לא עושה כלום בנושא הזה. שר שהוא מורשע עולה לכאן ומתחיל לגדף את חברי הכנסת הערבים. אז באמת, אני, מזמן אין לי ציפיות ממנו, אבל אני רוצה להגיד כאן לעניין של החוק – אני חושבת, כמה שתמשיכו לצעוק שלא תקום מדינה פלסטינית, אני אומרת לכם, היא תקום, היא תקום, ואני מקווה שתקום.
היא תקום, ואני מקווה שתקום – – –
היא תקום, ואני מקווה שתקום בקרוב – –
– – כדי שבאמת, כל תושבי האזור יצליחו לחיות כאן בשלום.
(חברת הכנסת טלי גוטליב יוצאת מאולם המליאה.)
אז אני אומרת שמדינה פלסטינית תקום, וכולי תקווה שהיא תקום בקרוב, כדי שנחיה כולנו בשלום, כדי שלא נדע הרג של ילדים ורצח של אנשים ונשים וזקנים, ורעב, וחטופים; כדי שנוכל לחיות במקום הזה כבני אדם, ואולי, אולי אז במקום הזה כולם ידברו כמו בני אדם. תודה.
240 מילים של אימאן ח'טיב יאסין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.