קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, כל מי שלא יצביע בעד עכשיו, כל מי שלא יבהיר שלא תקום מדינה פלסטינית, יעבור למעשה על שני איסורים חמורים מן התורה: האחד, מדבר שקר תרחק; חמור מכך, לא תעמד על דם רעך. לגבי שקרים, גם בשקרים יש דרגות. הרי יש שקרים קטנים וגדולים, יש רגילים ויש מתועבים במיוחד, יש סתם שקרים ויש שקרים מסוכנים. השקר הזה שנקרא מדינה פלסטינית הוא גם גדול, ענק, גם מתועב מאוד וגם מסוכן ומגואל בדם – דם שמרוח ברחובותינו, ברחובות יפו ומוצא בשנת תר"ף, רחובות חברון וירושלים בתרפ"ט, ומאז לאורך כל השנים, עד דמם של תושבי בארי וניר עוז, דם הנאנסות, דם התינוקות, דם ערופי הראשים. הדם הזה – דמי אחינו צועקים אלינו מן האדמה, ואסור לנו לעמוד על הדם.
אם יש משהו אחד שחסר בדיפלומטיה שלנו, במערך ההסברה שלנו, במשך שנים, וביתר שאת מאז 7 באוקטובר, זה ניפוץ השקר הפלסטיני המתועב והמסוכן הזה, כי אם השגרירים שלנו לא עושים זאת מעל כל במה, מה לנו כי נלין על מזכ"ל האו"ם, שאומר שההתקפה היא לא בחלל הריק, שיש שני צדדים, שהיא בגלל הכיבוש? אם אנחנו מסכימים בשתיקה לשקר הפלסטיני, למדינה הפלסטינית שנבנית על גבי השקר הזה, אם אנחנו מסכימים להגדרה שאנחנו כאילו occupiers, כאילו כובשים בארץ הזאת, אז הפסדנו מראש. ואנחנו חייבים לנצח, כי אם לא ננצח – איך אמרה פעם ראשת ממשלה כאן – לא נהיה כאן בכלל.
בשביל לנצח אנחנו צריכים על כל במה, וראש הממשלה צריך לעשות את זה בשבוע הבא, לנפץ את גלגולי השקר הפלסטיני. לשקר הזה יש שלושה פרקים, ואני אעשה את זה כאן עכשיו. הפרק הראשון זה, כמו שאמרה גולדה מאיר – השקר של אדריאנוס קיסר שרצה למחוק את העם היהודי, את הזיקה שלו לארץ ישראל, וקרא לארץ הזאת פלשתינה. אגב, אצלו עוד 200 שנה אחר כך היו מטבעות יודיאה קפטה, כן? אבל הוא רצה למחוק, ועשה שינוי שם לבית שאן, לירושלים, לשכם וגם לפלשתינה. את שינוי השם הזה אימצו כל האנטישמים לאורך כל הדורות, כולל הבריטים, שקיבלו כאן את המנדט לפני קום המדינה. לכן גולדה אמרה: אם כבר פלסטינים, אני פלסטינית. כל מי שהיה פה לפני 48' קיבל דרכון פלסטין. זה השקר הראשון.
את השקר השני, החוליה השנייה, של הסיפור הפלסטיני השקרי ייסד יאסר ערפאת, הרוצח השפל הזה, שכבר הבין, אחרי קום המדינה, שזה לא מספיק, השקר של אדריאנוס קיסר, שלשטח רק קוראים פלשתינה, ואז הוא המציא את העם הפלסטיני. שקר אחד – קיבלנו שניים: גם עם שלא היה ולא נברא וגם פלסטין. הרי העובדות ידועות לכולם. אני ממליץ לאזרחים ולכם לקרוא את הספר של ד"ר רבקה שפק-ליסק – –
אני כבר מסיים. – – כיצד הומצא העם הפלסטיני. אני אומר לך במשפט אחד את כל הספר: מיליון ערבים שנכנסו לכאן ב-100 שנים, מ-1840 עד 1948 – –
– – מצפון אפריקה, מהמזרח התיכון ומכל המקומות, דרך מצרים, סוריה וירדן. הם באו לכאן, כמו שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, לא בגלל שארץ ישראל עניינה אותם, לא בגלל העם הפלסטיני – פשוט כמהגרי עבודה.
אני אסיים בדבר אחד. הפרק השלישי של השקר הזה הוא השקר של תוכנית השלבים. בשנות השבעים יאסר ערפאת אומר: אנחנו נעשה – –
– – את זה בתוכנית שלבים. אנחנו אימצנו פה את תוכנית השלבים, קוראים לזה "הסכמי אוסלו". לכן, אני אומר: מול השקר הזה – צריך ראש הממשלה בשבוע הבא לנפץ אותו, להעמיד את הצדק הטהור – –
– – שמתחיל בזכויותינו התנ"כיות, במה שקרא לו בן-גוריון הקושאן – –
– – והמשיך עד ההצהרות שהקימו כאן את המדינה, בית לאומי לעם היהודי בפלשתינה. אני קורא לראש הממשלה לעמוד באמריקה ולבסס את הצדק שלנו על הארץ הזאת. תודה.
569 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.