קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
מכובדי היושב-ראש, ממשלות ישראל לדורותיהן, כולל הממשלה הזאת – – –
אתה מוכן להשתיק את תומכת הטרור?
אתחיל מהתחלה. כבוד היושב-ראש, ממשלות ישראל לדורותיהן מעולם לא ניסו לסיים את הכיבוש, למרות כל הטענות של "כמעט הגענו להסכם". כל ההצעות שהונחו על השולחן היו ניסיון להסדיר את הכיבוש מחדש. ניסו התנחלויות, גירוש, חיסול, הפקעות, מחסומים, אבל דבר אחד לא ניסו, והוא סיום הכיבוש. יש התפתחות טבעית בכל העולם. כל כיבוש בהיסטוריה המודרנית סופו להסתיים, ואנחנו רואים שממשלת ישראל לא רוצה לסיים את הכיבוש. אבל העמים מנצחים את הכיבוש בכל התפתחות היסטורית – –
– – וכך יהיה גם הפעם. העם הפלסטיני יזכה בסופו של דבר – –
– – בחירות, שהיא זכות יסוד, בזכות להגדרה עצמית.
אפשר להשתיק את תומכת הטרור הזאת?
אני אמרתי את זה בכוונה. פתאום, כשהם אומרים את זה עלינו, אף אחד לא מעיר להם.
היא חיה על הביטוי הזה. את חיה על הביטוי הזה. אז עכשיו תבינו מה המשמעות של הביטוי "תומך טרור".
העם הפלסטיני ימשיך להיאבק כדי לזכות בחירותו. אין עם שלא זוכה להגדרה עצמית. המאבק הזה יתממש.
הסדר מדיני שמביא להקמת מדינה פלסטינית הוא הדבר המתחייב. הוא זכות יסוד של העם הפלסטיני, אבל הוא גם לטובת כל העולם. תראו מה קורה בזמן המלחמות. העולם כולו לוהט.
תודה. דקה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הכנסת תצביע היום על הצעה חולפת שמדברת על אי-הקמת מדינה פלסטינית. ההיסטוריה ברורה: לעמים יש זכות החלטה על גורלם, והעם הפלסטיני יחליט על זכותו בגורל דרך סיום הכיבוש. אין עם טוב יותר מהעם הפלסטיני. המהפכה האלג'ירית הצליחה אחרי מיליון וחצי שהידים למרות ההתנגדות של צרפת הקולוניאלית.) אלג'יר השתחררה למרות ההתנגדות של הקולוניאליזם הצרפתי, וצרפת שגשגה לאחר מכן – –
– – ואלג'יר חיה כמדינה עצמאית. מה שמותר לכל עם אחר, מותר לעם הפלסטיני. (אומר בערבית: פלסטין תקום למרות התנגדותכם, פשיסטים,) למרות הפשיזם שלכם.
סיעת חד"ש-תע"ל קוראת לכנסת להצביע בעד הכרה במדינה פלסטינית עצמאית, ריבונית וחופשית לצד מדינת ישראל.
1. הפסקת המלחמה ברצועת עזה, הסכם על מתווה שחרור חטופים ושבויים ונסיגת כל כוחות הצבא לשטח ישראל.
2. סיום הכיבוש של הגדה המערבית, לרבות ירושלים המזרחית, השבת האדמות הפלסטיניות לבעליהם החוקיים ופינוי כל ההתנחלויות.
3. חתימה על הסדר מדיני של שלום צודק, שבסיסו הכרה במדינה פלסטינית בגבולות יוני 67', שבירתה אל-קודס, אל-שריף, ירושלים המזרחית, דבר שיביא שלום ישראלי-ערבי כולל, לפי יוזמת השלום של הליגה הערבית.
383 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.