קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, החוק הזה – אני אתייחס אליו בשנייה, כי בכל זאת ליוויתי את האירוע של מירון כיושבת-ראש הוועדה. פתאום הקואליציה גילתה שיש הר שקוראים לו מירון, שהיה בו אירוע אזרחי, אם אפשר לומר – האסון האזרחי הגדול ביותר. היא נזכרה להביא את החוק חודש לפני, כאילו עד עכשיו לא היה מירון ואי-אפשר להביא, ועוד ביקשה שלושה פטורים על החוק לראשונה, שנייה ושלישית. טוב שלפחות יו"ר הקואליציה עצר את השנייה והשלישית. יש לי חדשות בשבילכם: יש הר, קוראים לו הר מירון. מהרגע שהסתיימה ההילולה הקודמת, היה צריך לעבוד על החוק – אגב, לא עוד פעם הוראת שעה, אלא חוק אמיתי כדי לעשות את זה כמו שצריך – אבל כרגיל, הכול עקום בקואליציה הזאת.
אבל אני כמובן לא יכולה שלא לנצל את הבמה הזאת ולומר תודה, תודה לחיל האוויר. איזה ניצחון, החזה ממש מתפוצץ מגאווה. אבל לפני שנתחיל בברכות – ובירכתי אותם גם בחשבון הטוויטר שלי – כמובן יש איזשהו עניין קטן לסגור בכל מה שקשור לטייסים, וכמובן דברים שנאמרו בבית הזה שאי-אפשר לשכוח ולמחוק אותם, לצערי, כי הם נאמרו פה, ולא ברחוב. עכשיו, אני אומרת לעצמי, זה הרי הכול התחיל מראש הממשלה, הוא אמר: המדינה יכולה להסתדר בלי כמה טייסות, מה היא תעשה בלי הממשלה? חבל מאוד שהממשלה הזאת לא הלכה.
אבל בואו נתחיל ונתגלגל הלאה לנציגי הבית הזה ומה שהם אמרו על חיל האוויר ועל הטייסים – ולא, לא שכחנו. נתחיל עם בן גביר – אין כמו הכישלון הלאומי להתחיל בו – שפרסם סרטון מזעזע, סרטון שבו נראים לוחמי יבשה מבקשים סיוע אווירי, והטייסים בתגובה שואלים אותם אם הם תומכי רפורמה, ולא מסייעים להם. זה מה שעשה השר לביטחון לאומי על הטייסים, שם סרטון שבו הם מסרבים לחלץ את החיילים. נעבור לשר התקשורת קרעי, שפנה לסרבנים המחוצפים, ואמר להם: עם ישראל יסתדר בלעדיכם, ואתם תלכו לעזאזל. כמובן, מה עם השרה לשעבר, שכבר התפטרה, כמובן, עכשיו היא חברת כנסת – דיסטל אטבריאן, שאמרה שהטייסים הם לא פטריוטים, לא מלח הארץ, לא ציוניים, לא מטובי בחורינו, לא אנשים נפלאים, לא עם ישראל. היא קבעה שהם נפולת של נמושות, שלא מעניין אותה מה הם עשו למען המדינה, כי גם סייעות של גננות עושות לא מעט למען המדינה. כמובן, טלי גוטליב, זה בזבוז זמן, אני ממשיכה הלאה.
כן, עזוב, טלי גוטליב זה בזבוז זמן.
אמסלם, על טייס הקרב לשעבר אל"מ אודי אורי, שנפגע בעין ממכת"זית – אמר: אחד צפונבון שנפצע ליד העין.
כמובן, אני כבר מסיימת, כי יש לי את ניסים ואטורי. יש לי את ניסים ואטורי – – –
לא, לא, כמה שפחות יותר טוב. גם אתה יודע את זה. רגע, אני רק רוצה להתייחס בעשר שניות לניסים ואטורי, שהשווה בין איומי הטייסים שלא להגיע לימי מילואים למעשי בגידה. ודברי ואטורי: ולוחם שבגד בך, יורים בו, פשוט מוציאים אותו להורג בשדה הקרב. הוא המליץ להדיח את הטייסים שקראו לא להתייצב, לתת להם בעיטה בתחת, לעוף מהצבא.
אני רוצה רק להגיד לסיכום – כי לצערי יש לי עוד הרבה ציטטות: לא שכחנו, לא שכחנו את הדברים שנאמרו בבית הזה. תודה רבה לחיל האוויר, תודה רבה לכל אותם לוחמים שהגנו על מדינת ישראל ובזכותם אנחנו יושבים כאן יום-יום בבית הזה. מגיעות להם סליחה והתנצלות מהרבה אנשים בצד הזה. תודה.
509 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.