קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני השר, אין ספק שהצעת החוק הזו היא הצעת חוק חשובה, באשר היא מבקשת להסדיר אירוע המוני רב-משתתפים, אולי האירוע הגדול ביותר מבחינת מספר משתתפים בתא שטח במדינת ישראל. אבל לא ניתן לדון בהצעת החוק הזו מבלי להזכיר קודם לכן שאנשים רמי-מעלה שוועדת החקירה הממלכתית מצאה אותם כנושאים באחריות אישית למותם של 45 מתפללים באותו אסון נורא, אותם אנשים עדיין נושאים תפקידים בכירים – מהתפקידים הבכירים ביותר במדינת ישראל – והאמת היא שלא שמענו אותם – –
– – באמת לוקחים אחריות. אגב, מעניין יהיה לבדוק בכמה מוועדות הכנסת שמוחזקות בידי נציגי הקואליציה התקיים דיון אמיתי ומהותי במסקנות ועדת אסון מירון. אני שמח שלפחות הצעת החוק מבקשת לתכלל חלק מאותן המסקנות.
אבל, האזנתי בקשב לדבריו של השר פרוש, שעסק לא רק בענייני הצעת החוק אלא גם במה שאירע במוצאי שבת, בליל יום ראשון. השר פרוש הוא אדם מאמין, ולכן ברור שכמו כל המאמינים הוא תולה את הדברים החשובים שאירעו באותו ערב גם בחסדי שמיים, והדבר כמובן מקובל. אבל חסדי שמיים מתבצעים בידי שליחים – על פי רוב בידי בשר ודם, וראוי להכיר גם בהם. אחרי שמודים לקדוש ברוך הוא, ראוי לציין את חיילי וחיילות מערך ההגנה האווירי, את הטייסים ואת הטייסות, את כל המדענים שטרחו והשתדלו לקנות את המיומנות המדעית כדי שיוכלו לפתח את אותם אמצעי הגנה. אלה, אלה הם חסדי השמיים: זכינו להקים מדינה ריבונית שבה יש תעשייה, שבה יש מדע, שבה יש אנשים שמוסרים את מיטב שנותיהם להגנה על גבולות הארץ. בדברים הללו באים לידי ביטוי חסדי השם לעמו.
ואז אומר השר פרוש שדווקא כאן, במדינת העם היהודי, אין חוק שמאפשר למישהו ללמוד תורה. וכי צריך חוק כדי שהאדם יוכל ללמוד תורה? כל תקציב המדינה מלא בסעיפים שמטרתם להעמיד את עולם התורה על רגליו, אלא שבמדינת ישראל יש דרישה שגם מי שמבקש למסור את נפשו לתורה ימסור את שעותיו גם להגנת גבולות הארץ שניתנה לעם ישראל, כי הדברים אינם סותרים. תודה.
307 מילים של גלעד קריב. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.