קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, עדיף שלום קר ממלחמה חמה. הסכם השלום שלנו עם ירדן לפני יומיים מוכיח את עצמו. הוא ההוכחה שהקיום שלנו, של מדינת ישראל, שהיא אכן נס גדול, תלוי ברצף של מהלכים שחוברו להם יחדיו. הוא תלוי בבעלות הברית המחויבות שיש לנו, שגידפו בממשלה הזו פעם אחר פעם אבל יודעים לקחת מהן את ההגנה כשצריך, בלי הכרת הטוב מצד הממשלה, עם כפיות טובה.
אבל אני כן רוצה להגיד לבעלות הברית ובטח לאמריקאים: תודה. תודה שאתם עוד מחויבים למדינת ישראל, לביטחונה ולשלמות אזרחיה; תודה על הסכמים מדיניים. היו פה לא מעט שהציעו רעיונות בחודשים האחרונים, שממש יכלו להחריב את ההסכמים שכן נחתמו פה עם מצרים, עם ירדן, אנשים ששוכחים שהסכמים מדיניים הם חלק מביטחון, הם רשת הביטחון שלנו. תודה על מערכת ביטחון חזקה, על מחקר ופיתוח ביטחוניים, למרות שהממשלה הזאת פוגעת במחקר ובפיתוח בכל פרמטר – בתקציבים ובכול; תודה על דיפלומטיה חכמה שנעשית בחדרי-חדרים, לא ברהב, לא בפוזה, אלא אמיתית, כזו ששומרת עלינו בחוכמה; תודה על כל מה שהממשלה הזו נגדו; תודה על התשתית של המדינה הזו, שהייתה פה לפניהם, לפניכם, ותהיה פה גם אחריכם. אז תודה לבעלות בריתנו הדמוקרטיות הליברליות, תודה לירדן – כן, כן; תודה לחיל האוויר ולטייסים שלנו, שגידפתם וגיניתם; תודה למערכת הביטחון שלנו, המפותחת והטכנולוגית; תודה לציבור הישראלי שבלם הפיכה משטרית והשאיר אותנו, את ישראל, חלק מהציר הדמוקרטי לרגע החשוב הזה.
217 מילים של נעמה לזימי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.