קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. גברתי היושבת בראש, כנסת נכבדה, "עליונות המשפט תתבטא בכך שלחבר שופטים בלתי תלויים תוענק - - - הסמכות לחרוץ משפט במקרה של קובלנה, אם החוקים המתקבלים על ידי בית הנבחרים, המתקבלים כפי שראינו בהשפעה ניכרת או מכרעת של הממשלה, מתאימים לחוק-היסוד או סותרים את זכויות האזרח שנקבעו בו".
"עליונות המשפט, למה? יש וישאלונו, בשם הדמוקרטיה כמובן, כלום זה דמוקרטי שחמישה או שבעה או 11 אנשים אשר לא נבחרו על ידי העם יוכלו לבטל על ידי החלטתם הקרויה פסק דין החלטה שנתקבלה בצורת חוק על ידי נבחרי העם? זוהי שאלה מדיחת דעת: הדמוקרטיה המוצגת על ידי מי שהציג את השאלה הזו אינה אלא סילוף המושג של שלטון העם. אפשר להקשות נגדו: כלום זוהי דמוקרטיה שאיש אחד, או 11, או 15 אנשים הקרויים מיניסטרים ישללו מאת העם את זכויותיו האלמנטריות ויניעו את הרוב שלהם בבית הנבחרים לקבל חוק שעל פיו כל חייל או כל שוטר רשאי לאסור ולכלוא כל אדם שיהיה חשוד בעיניו, או להיכנס לביתו של אזרח ולערוך בו חיפוש או לפתוח את מכתביו של האזרח, וביניהם את מכתביו המשפחתיים האינטימיים – כלום אין זו דמוקרטיה מזויפת שתוכנה הממשי עריצות?
"וכלום חוקים כאלה ודומים להם במהותם, המטילים פחד על ציבור האזרחים, אינם עלולים לגרום לכך שהעם לא יהיה מוכשר עוד בבוא יום הבחירות לבחור באופן חופשי בין ראשי השלטון לבין מתנגדיהם? לאחר שהסתכלנו מקרוב בדרכי הפעולה של המכונה השלטונית גם במשטרים לא טוטליטריים, לא חד-מפלגתיים, למדנו בוודאי להבחין בין הצורה לבין התוכן" – עכשיו מגיע העיקר – "למדנו כי רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחירות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו. את זאת אפשר להשיג רק בדרך של עליונות המשפט, כלומר קביעת החירויות האזרחיות כחוק-היסוד או חוק עליון ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תוקפו של חוק הנוגד את חוק-היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות".
זאת, גברתי היושבת-ראש, אמר מנחם בגין בדבריו "השקפת חיים וההשקפה הלאומית". אני חוזר: "קביעת החירויות האזרחיות כחוק-יסוד או חוק עליון ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תוקפו של חוק הנוגד את חוק-היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות". תודה.
357 מילים של משה טור פז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.