קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אז על מה נדבר היום? נדבר קצת על ימין על מלא. ימין על מלא – מלא גברים בלי נשים; ימין על מלא זה דיבורים בלי כיסוי; ימין על מלא זה אנשים ששמים סרטון בטוויטר, במקרה הם השר לביטחון לאומי, שהוא אוכל לאפה אחרי שהוא אמר שהוא יטפל באסירים הביטחוניים; ימין על מלא זה לטפל בפשיעה ולא לעשות דבר וחצי דבר.
אבל למה להרוס את היום הזה? בואו נדבר על ט"ו בשבט. ט"ו בשבט מציין תקופת מחצית החורף שבה העצים מתחילים לצמוח. נהוג לאכול ביום זה מפירות ארץ ישראל, במיוחד מפירות שבעת המינים, ויש הנוהגים לערוך בו סדר ט"ו בשבט. מאחר ומאפייניו ההלכתיים של החג ייחודיים לארץ ישראל הם באו לידי ביטוי בקהילות ישראל בגולה בעיקר ברמז או בסימן. יש שנהגו לאכול פירות שגדלו בגולה והם דומים לפירות הארץ.
בתקופת העליות שלפני קום המדינה היה גם ט"ו בשבט חגיגה בסימן התעוררות האומה לתחיית היישוב בארץ ישראל. מאז מצוין ט"ו בשבט גם כחג טבע ורבים נוהגים לציין אותו גם בנטיעות עצים ובעיסוק באיכות הסביבה. החל מסוף המאה התשע-עשרה יש מנהג נטיעות על אדמת ארץ ישראל. גם המחנך חיים אריה זוטא כתב על כך מאמר בעיתון "השקפה" בשנת 1904 וגם בשנת 1906 באספה השנתית של אגודת המורים העבריים בארץ ישראל, שיום טבע עדיף לקשור לט"ו בשבט ולשלב בו נטיעות. לטענת שוהם שכתב על זוטא, הוא קיבל השראה לרעיון מיום העצים והיערות שהיה נהוג בארצות הברית בשנים אלה. בתחילת המאה העשרים-ואחת הפך ט"ו בשבט גם ליום ציון אקולוגי שבו עוסקים בלימוד ובפועל בפעילות אקולוגית.
וכמובן גם זה יום הציון של ט"ו בשבט של הכנסת. אז מה בין ימין על מלא, ט"ו בשבט והכנסת? אז גם כאן נוטעים. נוטעים עצים, עצים של חקיקה. אז הנטיעה החדשה שהתבשרנו עליה היום היא הנטיעה של מה שנקרא חוק דרעי שתיים. חוק דרעי אחת, זוכרים? לא מזמן. התכנסנו כולנו בכינוס רב רושם במהירות שיא, ורצינו לאפשר לאדם להיות שר. לא אנחנו רצינו, אתם רציתם. והדבר לא צלח, אז מה עשו? אמרו: הוא ייכנס מהדלת; לא מהדלת – מהחלון. ייכנס, ייכנס מכל מקום.
מהגג. חוק דרעי שתיים בפתח, חתום, רב רושם, ביום כינונה של הכנסת בט"ו בשבט על ידי 64 חברי כנסת של הקואליציה, ואף אחד לא שואל את השאלה הפשוטה, ואף אחד לא אומר, ולא רועדת ידו תחת החוק המושחת. אז איזה עץ נוטעת פה הקואליציה ביום חגה של הכנסת, ט"ו בשבט, שהוא חג הלבלוב? איזה עץ, עץ של פרי ביאושים? עץ של פרי ביאושים שאתם נוטעים פה בכנסת ישראל ביום חגה של הכנסת? אם תרצו סמלי, אם תרצו סמל גדול עשיתם כאן, ובושה גדולה עשיתם במקביל. אתם נוטעים עץ של שחיתות, שאת פרי הביאושים הזה אתם רוצים שכולנו נאכל.
את זה אתם עושים, את זה אתם עושים ביום חגה של הכנסת בלי בושה, בלי כלימה. אבל אני לא מופתע, כי אני רואה את פרצופכם גם במליאה. תודה.
454 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.