קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
ליל מנוחה מירושלים לכולנו. כבוד היושבת-ראש - - -
אני רוצה לציין שתי ועדות שרים, ואני מקווה שנצליח, או תצליח הממשלה שלנו, של כולנו להתפנות מה"עליהום" על מערכת המשפט – שאני עד היום לא הצלחתי להבין למה דווקא היא מושא האופנסיבה המיידי – ועדת שרים למילואים וועדת שרים למוכנות העורף. היה לי הכבוד לקחת חלק מסוים בשתי הוועדות הללו. בנושא המילואים אני מבקש להגיד לכל מי שנמצא כאן, מי שישמע בוודאי בסקרנות רבה מה שנאמר כאן בלילה, כבר היום, תתקן אותי האלופה במילואים ברביבאי, נדמה לי ששירות מלא מסיימים פחות מ-50% מהצעירים שחיים במדינת ישראל, מהאזרחים, פחות מ-50%, והמספר הזה ילך ויקטן. אחוז המילואימניקים שעוזבים את הבית ברצון טוב הוא אחוזים בודדים, זה בסדר גודל פחות, ומי שעיקר הנטל על שכמו הוא פרומילים.
אנחנו מחויבים לעשות שני דברים בטווחים הבינוניים והארוכים: למצוא מתווה נכון שבו כל אזרחי מדינת ישראל בגיל הזה מתגייסים לעשייה משמעותית למען הביטחון, החירום והקהילה במדינת ישראל. הדבר השני, מי שמשרת בקודש זכאי לתחושה שירושלים – תל אביב בהקשר של הקריה – עומדת מאחוריו. זה נושא שצריך להתכנס אליו ולמצוא לו את המשאבים, זו נקודה אחת.
הנקודה השנייה היא הנקודה של מוכנות העורף. ברור שאני נזקק לנושא הזה בגלל החדשות של הבוקר. זו ההזדמנות הנוספת להביע את הצער של כולנו, אולי אפילו את האימה, מהאסון שהתרחש בטורקיה ובסוריה, ולקוות שמספר הנפגעים יהיה קטן ככל האפשר ושיחלצו את כל מי שאפשר. אבל מדינת ישראל צריכה להתכונן, להכשיר את עצמה לקראת האירוע הזה יותר טוב ממה שעשינו עד עכשיו, להיות מתורגלת היטב ולתת מענים בזמן אמיתי. להכין את עצמנו קונספטואלית, תכנונית, ולחשוב מראש על המקורות התקציביים של השיקום הארוך שאליו נזדקק.
אלו הנושאים שבהם צריך לעסוק, ועוד שורה ארוכה, ולא לתקוף את הגוף עצמו, הגוף החזק והחשוב, מערכת המשפט שלנו. תודה.
287 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.