קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
ערב טוב, גברתי היושבת-ראש, כנסת נכבדה, אני לא בטוח שהרשתות הנדונות, שנדון עליהן הלילה, יסקרו את הנושא שאני מבקש לדבר עליו.
אני מבקש לדבר על קבוצה של מאות לוחמים במילואים מהשמאל, מהמרכז, מהימין, דתיים, חילונים, שפגשתי בהפגנה במוצאי שבת בקפלן. הקבוצה הייחודית הזאת בלטה על רקע עשרות האלפים שהיו שם, ובתוך ההמון היו לוחמים מיחידות מיוחדות, שקראו לעצמם "אחים לנשק", ויזמו מסע, שיתחיל ביום רביעי הקרוב מאזור לטרון וינוע בכמה צירים, גם של יחידות מיוחדות, גם של לוחמי חי"ר, גם של אנשי שריון וגם של תומכי לחימה.
את הקבוצה הזאת, שפגשתי בלילה הקר במוצאי שבת – לא הכרתי את רובם הגדול. מה שאפיין אותם זה מאות לוחמים שהיו במיטב היחידות בצה"ל, נלחמו על ביטחון המדינה לאורך שנים ארוכות, ועכשיו הם מוצאים את עצמם – לא נלחמים, כי זה לא מלחמה – הם מוצאים את עצמם נאבקים. מייד כשפגשתי אותם, הם אמרו לי: גדי, פה זה לא שמאל ולא ימין – יש פה קבוצה של פטריוטים, שאוהבים את המדינה, חרדים לעתיד המדינה, וזה מה שמחבר בין כל קבוצת האנשים.
הם הציגו לי את היוזמה ואמרו לי שנרשמו עד כה, במוצ"ש, כ-10,000 משתתפים, והם מקווים להגיע להרבה יותר, שינועו בכמה צירים, ויסיימו ביום שישי בשעת צוהריים מול בית המשפט העליון, בשעה 12:00 בצוהריים, ושם יהיה האירוע המרכזי.
הם דאגו להגיד שזה לא אירוע פוליטי – זה אירוע של לוחמים, אזרחים פטריוטים שאוהבים את המדינה ודואגים למדינה, ולכן אני אצטרף. ואני מקווה מאוד שעשרות אלפים נוספים, שרוצים לראות עתיד טוב יותר למדינה, לנו, לילדים שלנו ולנכדים שלנו, יהיו שם. תודה.
247 מילים של גדי איזנקוט. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.