קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אין כבר מס עבאס, אין כבר תומך טרור. אין כבר שום דבר. לא אחים מוסלמים. עכשיו הם כבר חברים. המצב חזר לקדמותו. אני מבקשת מערוץ הכנסת לצלם את התמונה הזאת להיסטוריה, כדי שאחר כך לא יגידו לנו שזה לא היה. אז ערוץ הכנסת, בבקשה, לארכיון.
אנחנו גם לא תלויים, שום דבר, הכול בסדר.
גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו בערב של שעשועים. אז גם כן אני בחרתי פה לעשות משהו.
אני אספר לך את זה אחר כך. תגלה את זה בהצבעה.
אל תפריע לי. אני באמצע נאום. יש לי פה נאום שהכנתי לשם שינוי, נאום.
כשליברמן הביא את המס על משקאות הממותקים, הוא לא עשה את זה נגד חרדים, כמו שניסו לצייר. כולנו זוכרים את קמפיין הגעוואלד, שהמשקאות הממותקים והמס על החד-פעמי הם נגד החרדים. הוא עשה את זאת לאחר התייעצות עם מומחים רבים שהזהירו שישראל היא מהמובילות בעולם בקטיעת איברים כתוצאה מסוכרת והמשקאות הממותקים הם הגורמים העיקריים לכך.
דרעי במשך שנה וחצי עשה על זה קמפיין נבזי. לא היה אכפת לו מהבריאות, ובעיקר מהבריאות של המגזר שהוא מייצג בעצמו, אלא רק הון פוליטי והפתקים בקלפי. עכשיו דרעי נשמע אחרת, ואני מצטטת אותו: בשבועות האחרונים אני מקבל פניות רבות ממשפחות ומהורים רבים שמביעים דאגה מהנזקים הרפואיים – אותו דרעי, שנה וחצי קמפיין שהמס על השתייה המתוקה זה נגד הציבור החרדי, ועכשיו פתאום הוא מביע דאגה. מאיפה זה בא? נורא מעניין. אגב, דרעי בכלל לא שר, אז קצת שאלה, סליחה, על מה הוא מקשקש כשהוא מביע דאגה, בתור מי ואיזה כלים יש לו. או שהוא עדיין שר ואנחנו פשוט לא יודעים את זה. דרעי הפך להיות דובר של ליברמן, כי זה בדיוק מה שליברמן כל הזמן אמר. אז ליברמן צדק. תודה רבה, גברתי היושבת-ראש.
277 מילים של יוליה מלינובסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.