קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, השרים, חברי הכנסת, כידוע, ישנה אמירה שמה שפעם אחת הוא טרגדיה בפעם השנייה הוא פארסה. במקרה הזה, הנושא הנדון כאן עכשיו, של הקמת משרד ההסברה, הוא לא פעם שנייה, היו עוד כמה תקדימים לפניו, אבל הוא בהחלט הפך לפארסה, ולפעמים כדי להבין עד כמה זה פארסה, כדאי להשוות למה שהיה. הרעיון למנות שר הסברה במדינת ישראל הוא לא חדש. פעם ראשונה עם הרעיון הזה באו אחרי מלחמת ששת הימים. דווקא השר ישראל גלילי כיהן כשר ההסברה הראשון, אבל משרד לא היה לו, כותרת הייתה לו – היה סוג כזה, שר בלי תיק, אחראי לנושא של ההסברה.
לאחר מכן, בשנת 1974, הוחלט להקים את משרד ההסברה, ושר ההסברה הראשון במדינת ישראל – גלית, זה יעניין אותך – היה שמעון פרס. ב-1974 שמעון פרס מונה לשר ההסברה. באמת הקימו משרד, וריכזו תחת המשרד הזה גם את לשכת העיתונות הממשלתית – לע"מ – גם את מחלקת הפרסום הממשלתית, מה שאחר כך יהפוך ללפ"מ, מרכז ההסברה, שירות הסרטים ויחידות נוספות. היה משרד. לא צלח גורלו של המשרד הזה כי לאחר התפטרותה של גולדה מאיר הוקמה ממשלה חדשה, פרס מונה לשר ביטחון, אהרן יריב נכנס לתפקיד של שר ההסברה, ולמעשה, תוך שנה המשרד הזה פורק לחתיכות, כי התברר שהניסיון לא מוצלח. בפעם הבאה הקימו אותו ב-2009. היה משרד הסברה והתפוצות – היו לו שני תחומים – והשר יולי אדלשטיין היה מופקד עליו, שמו תחתיו את משרד ההסברה ממשרד החינוך – כן, מי היום יעז לשים את זה שם – לשכת הפרסום הממשלתית, לע"מ, עוד כמה יחידות ממשלתיות, שלא לדבר על נושא התפוצות.
ולכן מאוד עניין אותי מה מופיע בהחלטת הממשלה על המינוי הנוכחי של שרת ההסברה. לא יודע מי מחברי הכנסת קרא את החלטת הממשלה. כל אותן היחידות שפעם היו במשרד ההסברה – גלית, עשקו אותך, הן לא פה, לא לע"מ, לא לפ"מ, לא מרכז ההסברה. אז שאלתי את עצמי: אז מה נשאר? נשאר כך – אני מצטט: יוקצה סכום, 10.8 מיליון ש"ח, מתוך תקציב התפעול של משרד ראש הממשלה ו-8.4 מיליון ש"ח מתקציב השכר של רשות המיסים. את זה עוד לא ראיתי. לא יודע אם חברי כנסת יודעים, אבל הכסף שמועבר לטובת הקמת משרד ההסברה החדש – אגב, לא ברור לאיזה יחידות, אין שום דבר, יש שקט בהחלטה. העיקר רק – מעבירים כסף מרשות המיסים. כנראה שיש סיבה מיוחדת להעניש את רשות המיסים, או שצריך לעסוק בהסברה בתחום של המיסים כדי שחס וחלילה השרים הבאים לא יעשו טעויות.
אני קורא את החלטת הממשלה, אין לי משהו אחר, גלית, מה שהבטיחו לך בחדרי-חדרים אני לא יודע. אני יודע מה הממשלה החליטה ואנחנו כאן אמורים לאשר אותו.
אז אנחנו אמורים לקחת כסף מרשות המיסים.
וכנראה הקשר היחידי שאני מוצא, שפעם משרדי הסברה עסקו בהסברה בחו"ל. כנראה שאת מעשי הממשלה הזאת בחו"ל כבר אי-אפשר להסביר, אז את תסבירי את הרפורמה של יריב לוין, כמו שהצעת, תסבירי את הטיעון של רשות המיסים, כי ייתכן, כדי שחס וחלילה לא יהיה מצב ששר אוצר - -
- - בממשלה יסתבך עם רשות המיסים. הרי אחד כבר הסתבך, אז צריך הסברה טובה לרשות המיסים כדי שאנשים ידעו איך לתפקד כדי ששרים נוספים לא יחזרו על זה. משרד הסברה כזה, שהוקם על בסיס רשות המיסים, את זה לא ראיתי. זה יצירה מיוחדת של הממשלה הזאת.
517 מילים של זאב אלקין. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.