הודעת הממשלה על הקמת משרד חדש

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רבותיי השרים, חברת הכנסת גוטליב - - -

דווקא אני חושב שזה יעניין אותך, הדיון, כי הסיפור שמונח לפניכם עכשיו עם הרפורמה המשפטית - - -

אדוני היושב-ראש - - -

כן. אדוני היושב-ראש - - -

זה לא על חשבון הזמן.

אי-אפשר להסתובב פה ולנהל שיחה מהצד הזה לצד הזה, ולהגיד לי: זה על חשבון הזמן שלך.

מי שרוצה לנהל שיחה, אפשר מאחור לנהל שיחה. אין שום בעיה.

את כל כך בשקט. חברת הכנסת גוטליב, אני עליתי לדוכן כדי לשאול: למה לא שומעים את חברת הכנסת גוטליב פה? כבר כמה שעות אנחנו פה ולא שומעים.

הסיפור שמונח לפתחנו עכשיו מעבר לחקיקה – וכל פעם אתם תעבירו את הסמכות הזאת לפה ואת הסמכות הזאת לפה. הצבתם איזושהי אמירה: רפורמה משפטית, התיקונים שצריך לעשות. אבל אתם לא באמת מביאים רפורמה משפטית שאותה אנחנו צריכים. אתם לא באמת באים ומסתכלים על התמונה הכוללת. אתם באים בשיטת הסלמי – פה כואב לכם משהו, יש איזה חצי תיקון, וגם אותו עושים עקום. כשאתה לוקח כל חקיקה בפני עצמה עוד אולי אתה יכול לדון עליה כחקיקה ולהגיד עליה: פה צריך לטייב, שם צריך להוריד. אבל אתה חייב לראות את הכול כמכלול. אתה לא יכול לדון על החוק של היועצים המשפטיים במשרדים בלי לדבר על ועדה למינוי שופטים ובלי לדבר על הפרדת הרשויות ובלי לדבר על חיזוק כוחה של הכנסת אל מול הממשלה. ובסופו של יום - - -

בוועדה למינוי שופטים רוצים לייצר - - -

תראה, אדוני היושב-ראש, אתה מנצל את זכותך כיושב-ראש הישיבה – אתה שואל ועונה.

אז אם אתה שואל, לפחות תיתן לענות. זה שאתה שואל ועונה זו שיטה טובה, אבל - - -

השינוי המבוקש, בסופו של יום, הוא לייצר לממשלה רוב בוועדה למינוי שופטים. מה המשמעות? הרי במדינת ישראל אין - - -

לשאלתה של חברת הכנסת גוטליב, שהיא בהמשך לשאלתו של חבר הכנסת בוסו - - -

חברת הכנסת גוטליב, אני יכול להבטיח לך דבר אחד, אחרי הלילה הזה - - -

חברת הכנסת גוטליב, אני גם רוצה להשיב לך. אבל רק להגיד לך לגבי הקיזוזים. אחרי הלילה הזה, אין לי ספק שעליזה תודיע לך – את לא צריכה קיזוז, את יכולה ללכת הביתה, בזה אין לי ספק.

לא, היא בקריאה ראשונה פעם שלישית, לדעתי. כן, חשוב לי שתקשיבי, כי היא גם שאלה. חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה באמת להשיב. הנושא הזה של הרפורמה המשפטית הוא חשוב מאין כמוהו. גם אני חושב שצריך לעשות שינויים, ושינויים משמעותיים, באירועים האלה. כשאתה לוקח את זה, כל אחד לבד – אתה יכול לקיים עליו דיון, אבל הדיון חייב להתקיים ביחד. כשאני מדבר על הוועדה למינוי שופטים, אם אתה מייצר מצב שבו לממשלה יש רוב בוועדה למינוי שופטים, המשמעות היא שמערכת המשפט הופכת להיות כפופה לממשלה. היא הדין. ולאורך השנים, זה גם מה שיקרה. זה יקרה כששופט שלום ירצה להתמנות למחוזי. וזה יקרה – תצביע על חברת הכנסת גוטליב. זה יקרה כששופט שלום ירצה להתמנות למחוזי, וזה בוודאי יגיע למינויים בעליון, אבל זה לא רק, כי מערכת המשפט היא מערכת כוללת. בסופו של יום, אנחנו נמצא את עצמנו במדינה שבה אין באמת הפרדה בין הרשות המחוקקת למבצעת. כל מי שיושב בבניין הזה יודע שזה המצב. ומהצד השני, גם אין הפרדה כבר בין המבצעת לשופטת, היינו הרשות המבצעת שולטת גם במחוקקת וגם בשופטת.

לכן, אם רוצים לעשות רפורמה משפטית, הרפורמה היא חוקה אמיתית שתגדיר גם את הפרדת הרשויות, תייצר את העוגן ואת ההפרדה ואת הכוח גם לכנסת, מצד אחד, וגם את איך חוקי היסוד לא הופכים להיות האסקופה הנדרסת. בכל פעם שמגיעה ממשלה אחרת, היא דורסת את החוקים האלה. באמת, לא עושים תיקונים בחוקי-יסוד, אלא באיזשהו רוב מאוד משמעותי, ובצורה כזאת שזה בא באמת בצורה מדודה ומינימלית.