הודעת הממשלה על הקמת משרד חדש

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תקשיבו, אני רוצה להסביר לכם משהו. אני הייתי מוותרת על הזכות לנאום, אבל אתם התעקשתם - - -

אדוני היושב-ראש, חברים נכבדים – אני מאוד אדם של גינונים. הייתי מוותרת על הזכות לנאום כי כבר נאמתי בפניכם היום, אבל בגלל שאתם נורא נורא מתעקשים, בגלל שאתם מאוד מאוד מתעקשים, רציתי לומר לכם משהו על תיאטרון האבסורד באיך שאנחנו מתנהלים פה במליאה, במנותק מדעה פוליטית.

אני בדקתי את תקנון הכנסת. תקנון הכנסת נחקק בשנת 1952, כשחברי הכנסת עבדו בשתי עבודות. העבודה השנייה שלהם הייתה כאן, ולכן הם התחילו את הדיונים שלהם במליאה בשעה 16:00. משנת 1952 ועד 2022 עברו שנים רבות, ובכל הכבוד, אנחנו פה בשם האזרחים, ואנחנו - - -

היו תוספות, היה עוד יום אחד כתוספת. בסופו של דבר, שימו לב, אנחנו ביום מליאה, ביום שני משעה 16:00, ביום שלישי משעה 16:00, שזה רק נאומים בני דקה, וביום רביעי מ-11:00. עכשיו אתם צריכים - - -

רגע, רגע, תקשיבו עכשיו ברצינות - - -

רגע, אני עוד דקה מסיימת. תראו, אם אנחנו כנים בינינו לבין עצמנו, אנחנו אנשי עבודה בסופו של דבר. באנו לעבוד, בין אם מכאן ובין אם מכאן. עכשיו, לא בגלל שאני איזה אדמיניסטרטיבית-על, אני שואלת אתכם ותוהה: יש לנו את ראשון וחמישי – אז נכון, זה כיף, אבל זה לא מספיק. כי אם אנחנו ביום רביעי נדחה את המליאה מ-11:00 עד לאחר הצוהריים, יהיה לנו עוד זמן לוועדות. מעבר לסנכרון של הוועדות, אין סיבה – אפרופו פיליבסטר גאוני – ואתם יודעים מה, אתם תגידו לי שגם אנחנו עשינו את זה. בסדר. אם אני עשיתי את זה, וזה לא בסדר וזה גם דבילי – אז אני לא אחזור ואהיה שוב דבילית, בסדר? כי בסוף זה צריך להיות ענייני.

הרי מה הרעיון? לתת לכם כלים של פיליבסטר כאופוזיציה? תהיה לכם גם כך היכולת להתנגד, להסתייג, הכול בסדר. השאלה היא איך אנחנו ביחד מתכנסים לשינוי תקנון שנחקק לפני 70 שנה, בכבוד רב לאנשים שישבו במקום הזה, כמו כל ייעוץ ארגוני אחר. תחשבו לכם שהמליאה, תהיה לה הגבלה של זמן ויהיה הגבלה של דוברים והגבלה של תוכן וגם תהיה הגבלה של מהות. זאת אומרת שאם אני מסתייגת, כמו שצחקתי עליכם בזמנו על השר הצמחוני – אמרנו, בואו נבדוק אפשרות להסתייגות שתהיה עניינית. כי בתכלס אנחנו מדברים את עצמנו לדעת, וזה קצת, איך אני אומר לכם, מגוחך. גם אני יכולה להיות מגוחכת.

ולכן אני אומרת שהתקנון דורש אותנו. השעה עכשיו – אני לא יודעת מה השעה, אבל זה די מגוחך, כי אנחנו ממחזרים את עצמנו לדעת. צריך לעשות חשיבה מחודשת איך אפשר להפוך את זה לשלושה ימי מליאה. אנחנו ממילא נוכל לארגן יותר נכון את הוועדות ולסנכרן אותן, כך שיש ועדות חשובות שמתכנסות ואתה רוצה להיות בהן. יכולת ארגונית קלילה, בתיקון קל של התקנון, לתפארת מדינת ישראל ולתפארתנו שלו. נכון, אדוני היו"ר? זהו.

פעם באה לא לבקש ממני לבוא.