הודעת הממשלה על הקמת משרד חדש

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כדי להירגע קצת אני אקריא קטע מנאום של אדם שאני ממש מעריצה, רלוונטי היום יותר מתמיד: למדתי כי שר המשפטים מעמיק דעת לא רק בחוקי הגויים המחייבים עדיין את אזרחי ישראל, אלא גם בתורת המשפט העברי. ודאי בהיותו נציג הממשלה הזאת הוא מביע דעות שהן מנוגדות לחלוטין לדעתי, בייחוד במה שנוגע ליחסים בין שלוש הרשויות של המדינה: המחוקקת, השופטת והמבצעת.

הוא למשל תמך בדעה שלפיה ועדת המינויים לשופטי ישראל צריכה להיות מורכבת מתשעה חברים, ומהם שני שופטים בלבד. שבעת החברים האחרים יהיו, לפי הצעה זו, היועץ המשפטי עצמו, שני שרי הממשלה, שני חברי כנסת, נציג האוניברסיטאות ונציג עורכי הדין. אם ניקח בחשבון כי חברי הכנסת האלה יהיו למעשה נציגי הרוב בכנסת, יוצא כי בוועדת המינויים לדייני הצדק שלנו יהיה רוב מוחלט – חמישה נציגים לממשלה. במילים אחרות, הממשלה היא שתמנה למעשה את שופטיה. הצעה זו באה להסוות בלי הצלחה יתרה את ניסיון ההשתלטות של הרשות המבצעת על בית המשפט העברי, המבצר האחרון לחירות האדם במדינה, שעליה מאיימת השררה הטוטליטרית.

את הדברים האלו, הדברים הכל-כך חשובים האלו כתב ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין, זיכרונו לברכה, במאמרו בעיתון "חירות" ביוני 1953. מנחם בגין, זיכרונו לברכה, בוודאי היה מתהפך בקברו אם הוא היה שומע את חברי הליכוד, שמתיימרים להמשיך את דרכו, שפועלים ביד גסה לרמוס את בית המשפט - -

- - ומבצעים הלכה למעשה את ההפך הגמור ממה שבגין הטיף לו.

בגין, זיכרונו לברכה, היה מתבייש בצורה שבה אתם מנהיגים את הליכוד. איבדתם את הדרך. איבדתם את דרככם.

במקום להמשיך את דרך הליכוד בחרתם ללכת אחרי אדם שנמצא בניגוד עניינים, שמוכן להחריב את מערכת המשפט בגלל כתבי האישום שלו. בן אדם עם שלושה כתבי אישום שמעוניין להוביל תהליך של בחירת שופטיו. בושה.